איכה אשא לבדי – פרשת דברים
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

הביטוי המיוחד ´איכה´ - המשולש בתורה, בנביאים ובכתובים - קושר את החורבן ואת ירידת עם ישראל עם חטא אדם הראשון. התבוננות בתהליך זה מלמד על חשיבות המודעות לערכנו העצמי, כחלק מהתיקון וההתקדמות אל הגאולה השלימה.

השבוע של פרשת דברים מפגיש אותנו שלוש פעמים עם המילה הייחודית 'איכה':

בפרשת דברים מוכיח משה את העם[1] "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם",בהפטרה מתמרמר הנביא ישעיהו[2]: "איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה", ובמגילת איכה, שנקראת בשבוע של פרשת דברים, מקונן ירמיהו[3] "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".

המדרש המפורסם בתחילת איכה רבה[4] ממשיל זאת במשל:

אמר לוי: משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין: אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה ואחד ראה אותה בניוולה. כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם ואמר איכה אשא לבדי טרחכם. ישעיה ראה אותם בפחזותם ואמר איכה היתה לזונה. ירמיה ראה אותם בניוולם ואמר איכה ישבה.

חז"ל הבחינו שבנבואות הקשות בהם אנו עסוקים השבוע, המילה 'איכה' איננה מיקרית - דרכה מתואר ציר של התדרדרות.אמנם, ישנו 'איכה' נוסף, הקודם למשה, וממנו נוכל להתבונן על משמעות ה'איכה' וללמוד על שלבי ההתדרדרות ודרך התיקון -  תיקון ה'איכה'.

המדרש שם ממשיך ואומר:

אמר ר' נחמיה אין לשון איכה אלא קינה, הדא מה דאת אמר (בראשית ג, ט) "ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה" - אוי לכה.

ה'איכה' הראשון בא כתגובה לחטא אדם הראשון. הקב"ה לא מחפש היכן מתחבא האדם הראשון, אלא מורה לו מהיכן מתחיל החטא והסטיה מדרך היושר - איבוד העצמיות. 'איכּה'  פרושו איפה האתה האמיתי, להיכן נעלם ה'אני' הפנימי שלך? החטא בא עקב פניה אל כוחות זרים חיצוניים המסתירים מהאדם את האני האמיתי שלו.

הרב זצ"ל, בלשונו הייחודית, מתאר כך את הדברים[5]:

חטאנו עם אבותינו, חטא אדה"ר שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של הנחש, ואבד את עצמו , לא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלת איכה, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות (=האני שלו) האמיתית נאבדה ממנו...

הניכור העצמי, חוסר היכולת לענות תשובה ברורה לשאלת ה'איכה', גורר אחריו את שאר ה'איכה' הנזכרים למעלה. איבוד הזהות האלוהית, טשטוש האני הפנימי, מביא לידי "טרחכם ומשאכם וריבכם" - ההרגשה שהציות לדברי הקב"ה הם טורח ומשא, ולא אורח חיים מלא משמעות. חיים כאלה, שקיום החוקים בהם הוא טורח, ממילא הופכים למשא ומריבה.

השלב הבא הוא הסטיה מדרך הישר, איבוד המוסר וההתפתות אחר הזר והחיצוני -  "איכה הייתה לזונה". השלב האחרון והעצוב הוא החורבן והבדידות שהם תוצאה ישירה של ההתמכרות לחיצוני. זהו "ניוולה" שראה אותה ירמיהו - "איכה ישבה בדד".

התיקון מתחיל ממש מאותו המקום ממנו החורבן הגיע. הבדידות שקונן עליהם ירמיה, היא עצמה מסוגלת להשיב לישראל את כבודם ותפארתם. עם ישראל נדמה אצל הנביא ישעיה לאשה שעזבה את בעלה והפקירה עצמה לאנשים זרים רבים. זהו ביטוי להתנכרות לגדלות העצמיות הישראלית. החנופה ומציאת החן בעיני העמים מסביב תמורת אתנן כזה או אחר גוזר על ישראל רק דבר אחד - בידוד בין לאומי. ככל שנעזוב את ה"אתה בחרתנו", נחביא אותו, וננסה להטמע בין העמים, נמצא את עצמנו יותר ויותר בבידוד.

או אז תתעורר בנו התודעה הלאומית לשוב אל האני האמיתי שלנו  - "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"[6] - "ה' בדד ינחנו"[7]. התשובה הברורה לשאלת ה'איכּה' יוביל את שאר העמים להכיר במעמדם ובתפקידם של ישראל, ולקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

תהליך זה נכון ומוכרח גם באדם הפרטי. החזרה למוטב - אל היושר, המוסר והשלווה האמיתית - לא תבוא מתוך עקשנות על חלקי הלכות פרטיות, אם ימשך עמם הניכור העצמי. האדם חייב להתבונן ולהיות מודע לטבע העצמי שלו, כפי שכותב הרב שם בסיום הפסקה - דברים כדרבנות :

באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות מסיחים דעה גם הם מן ה'אני', ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם - ו'האני' הולך ומשתכח.

חודש החורבן, שבא על עוון שנאת חנם, הוא הזמן הנדרש להוספת אהבת חנם, וראשיתה של אותה אהבה תהיה כלפי העצמיות שלנו - לאהוב את הקודש שבנו ואת הבחירה האלוהית בנו, ומתוך כך את ייעודנו, גאולתנו ומקדשנו שיבנה במהרה בימינו.



[1] דברים א, יב.

[2] ישעיה א, כא.

[3] איכה א, א.

[4] א, א.

[5] אורות הקודש ג, קמ.

[6] במדבר כג, ט.

[7] דברים לב, יב.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים