ויהי בנסוע הארון – פרשת בהעלותך
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

פרשת ´ויהי בנסוע הארון´ מלמדת כיצד לומדים תורה בדרך, וכיצד ממשיכים את התורה אל המציאות הטבעית ואל וזרימת החיים.

פרשת בהעלותך מזמנת לנו תופעה ייחודית בספר התורה - שני סימנים של אותיות נ' הפוכות משני צידיה של פרשה קטנה, פרשת 'ויהי בנסוע הארון'. הגמרא מבארת את טעם הסימנים[1]:

 "ויהי בנסוע הארון"...  פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה לומר שאין זה מקומה... תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותיכתב במקומה, ולמה כתבה כאן? כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא -  "ויהי העם כמתאוננים". פורענות ראשונה -  "ויסעו מהר ה'", ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'. והיכן מקומה? אמר רב אשי בדגלים.

הגמרא מבארת כי פרשת 'ויהי בנסוע הארון' דילגה מפרשת הדגלים, כדי לחצוץ בין פורענות לפורענות. הפרשה סומנה כדי ללמד שאינה במקומה ושלעתיד לבוא, כשכל הפורעניות יהיו בטלות ויצר הרע יתבטל - תחזור פרשה זו למקומה.

מספר שאלות עולות לאור הסבר הגמרא :

מדוע הוצרכו דווקא כאן לחצוץ בין הפורעניות? לא בכל הפורענויות טורחת התורה ליצור חציצה. כמו כן יש לשאול מדוע דוקא פרשת 'ויהי בנסוע הארון' נבחרה להיות החוצצת? ומה משמעות ה'נ' ההפוכה שהתורה בחרה להשתמש בה כאן כסימן?

עוד יש לעיין מהי בעצם הפורענות הראשונה? הפורענויות הבאות אחר כך מפורשות - המתאוננים, המתאווים, המתלוננים על המן ועוד, אך בפורענות הראשונה רק נאמר "ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים וארון ברית ה' נוסע לפניהם" - היכן הפורענות?

הגמרא המוזכרת למעלה מפרשת: את המילים "ויסעו מהר ה'" - שסרו מאחרי ה'. צריך עיון  מהו המקור והרמז בתורה שהנסיעה מהר ה' היתה בעצם בריחה מה', והרי סוף סוף היו צריכים להתקדם ולנסוע מהר ה'?

עוד קשה פרושו של רש"י במקום[2] הכותב: "בתוך שלשה ימים למסעם התאוו האספסוף תאווה להתרעם על הבשר כדי למרוד בהקדוש ברוך הוא". נראה כי רש"י חיבר בין הפורענות הראשונה והשניה - האם אין משמעות עצמית לפורענות הראשונה? תוספות במקום[3] לא קיבלו את פירושו:

...ואומר ר"י דאין נראה לי כן אלא פורענות ראשונה כדאמר במדרש "וייסעו, שנסעו מהר סיני דרך שלשת ימים כתינוק היוצא מבית הספר שבורח לו והולך לו", כך היו בורחים מהר סיני דרך שלשת ימים לפי שלמדו הרבה תורה בסיני.

נראה כי הדיוק בפסוק הוא בהדגשה שנסיעתם הייתה מהר ה' דווקא ולא ממדבר סיני, כלומר שהיתה בו נסיעה מה' ומתורתו. בדרך רמז ניתן גם ללמוד את הביטוי 'מהר ה'' מלשון מהירות - בריחה מה'.

אמנם, מצוה ליישב את דברי רש"י, ונראה כי יסוד גדול טמון בהם.

שתי הפורענויות הם למעשה פורענות אחת, אלא שהיא מופיעה בשני שלבים. השלב הראשון הוא כדברי התוספות, עזיבת הר ה', השמחה לנסוע מאותו המקום הקשור בקבלת עול תורה ומצוות - להשתחרר ולהיות חופשי מהמחויבות של הר ה'. השלב השני הוא הפועל היוצא מאותו הפורקן - השעמום ואיבוד המשמעות, הגוררים אחריהם תופעות שליליות כמו המתאוננים, המתאווים וכו'. רש"י טורח לבאר כי כבר בפורענות הראשונה, הנסתרת, ש'רק' עוזבים בשמחה את הר ה' - טמון ההרס שיתגלה בפורענויות הבאות. אין חלל ריק - אם אין  דבקות בהר ה' ממילא מתחיל תהליך של דרדור שעלול להגיע עד לרמה היותר שפלה.

מהי התקנה? האם אי אפשר לעזוב את הר ה'? האם היו צריכים ישראל להישאר מרותקים להר ה', או שמא להיות כל הזמן בעצב על עזיבתו? לא ולא! התשובה נמצאת בפרשת 'ויהי בנסוע הארון': את הר ה' לא עוזבים, אלא פשוט לוקחים אותו עמנו. פרשת 'ויהי בנסוע הארון' מלמדת שצריכים להסיע את הארון ואת התורה שבו לכל אשר פונים במהלך החיים. השמחה לברוח מהתורה ומבית הספר נובעת מהמחשבה המוטעית שהתורה ח"ו מיושנת, ולא מתאימה לזרימה הטבעית של החיים, ולכן היא כובלת ומכבידה. ניתן לתקן טעות זו אם נדע להסיע את התורה ולקדם אותה יחד עם החיים על פי הדרכים שנתן לנו הקב"ה בתורה שבע"פ.

זהו עומק החציצה בין הפורענויות. כאשר יש תחושה של חוסר חיבור עם התורה, ח"ו, ויש הרגשה של 'נסיעה מהר ה'', עוד לפני שהדברים מגיעים לפורענות השניה ולהפקרות המעשית, ממנה קשה יותר לצאת - יש צורך לעצור ולחצוץ בין הפורעניות. פרשת 'ויהי בנסוע הארון' מראה לנו שאפילו ה'נ' המסמלת נפילה יכולה להתהפך  - אם רק נשכיל לא להשאיר את התורה מאחור, כי אם 'לנסוע' עם התורה, להרים קרנה ולהגדיל התורה ולהאדירה.


[1] שבת קטו, ב.

[2] שבת קטז,א ד"ה 'מאחרי ה' '.

[3] שם ד"ה 'פורענות ראשונה


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים