צלפחד ובנותיו – האידיאל ותיקונו – פרשת פנחס
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

היחס בין בנות צלופחד המחבבות את הארץ לאביהן, שמת בחטאו במדבר, מראה על היחס הראוי והדרך הנכונה להופעת האידיאלים האלוקיים בכלים של תיקון.

פרשת פנחס מתארת את סדר ירושת הנחלות של באי הארץ. הארץ כידוע, התחלקה בגורל. הגורל מורה על האופן האלוהי המוחלט והמדויק בו קיבל כל אדם מישראל את חלקו בארץ. לאור זאת, מפתיעה מאד התעוזה של בנות צלפחד הקרבות אל משה ומבקשות לעצמן נחלה, בלא שהצטווה על כך משה, ובלא שהגורל יצביע על זכותן לנחלה.

מלבד עצם טענתם "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו..." (במדבר כז, ד), מוסיפות בנות צלפחד מידע, שלכאורה רק מפליל אותן - "אבינו מת במדבר...כי בחטאו מת..."(במדבר כז, ג). מה ראו בנות צלפחד להזכיר את חטא אביהם כאשר הן רוצות לשמר את שמו בתוך משפחתו ונחלתו? אדרבא, היה להן להצניע את חטאו ולא להבליטו.

מי היה צלפחד ומה היה חטאו? מה שכיסתה התורה גילו חז"ל במדרשם (שבת צו, ב):

תנו רבנן: מקושש זה צלפחד וכן הוא אומר "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש" וגו' ולהלן הוא אומר "אבינו מת במדבר", מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו, ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק. אלא מהיכא הוה? מויעפילו הוה (כלומר מחטא המעפילים היה).

המקושש - "לשם שמיים התכוון", כפי שמפרש תרגום יונתן (במדבר טו, לב) המסביר שרצה ללמד את עם ישראל את עונשה של השבת. אמנם, עדיין דברי תורה עניים במקום זה - לשם מה היה צריך לחרף נפשו כדי ללמד את עונשה של השבת? במקום אחר עשירים דברי התורה, כפי שמופיע בדברי התוספות (בבא בתרא דף קיט, ב ד"ה 'ואפילו'):

אמר במדרש דלשם שמים נתכוין, שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים.

נראה כי יש לומר שצלפחד עצמו היה מהסבורים שבלי ארץ ישראל - אין טעם למצוות, ועל זה היה מוכן למסור את נפשו, ומתוך עונשו יצא קידוש השבת, כמו שנאמר במדרש על שבת "ברכו במן וקדשו במקושש" (בראשית רבה יא, ב).

לדברינו יוצא שהמקושש -  הלא הוא צלפחד אבי הבנות המבקשות לירש בארץ - היה כל כך דבק בארץ ישראל, עד שכאשר נגזרה הגזרה שלא להיכנס לארץ, אחת משתיים - או שהיה מהמעפילים שביקשו לעלות בכח לארץ ישראל, למרות שנאמר להם שה' איננו בתוכם, או שהלך וקושש עצים בשבת, להוכיח שארץ ישראל היא המקור לקדושה ולקיום המצוות.

על פי אחת הדעות בגמ' (שבת צו, ב) משמעות הפעולה 'מקושש' היא 'תולש'. נראה כי יש במעשה זה סמליות רבה, שהרי המצווה הראשונה שנצטוו ישראל  בכניסתם לארץ היא "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא יט, כג). על פי זה יש לבאר את מאמר הבנות "אבינו מת במדבר" - על עסקי מדבר, כאשר הכוונה היא שה'לשם שמים' של המקושש התבטאה בחוסר המוכנות שלו להשאר במדבר, תלוש מארץ החיים, ועל כן הלך ועשה מעשה - עקר עץ ונעקר יחד עמו.

התיקון של חטא האב הן הבנות, שצדיקות וחכמות היו. אכן, אהבתן לארץ ישראל לא ידעה גבול ועל כן העזו, לשנות, כביכול את גבולות הארץ ולנחול בה שלא ע"פ הסדר הרגיל והמתוכנן. דבקותן בארץ - ירושה היא להן מאביהם, אך התיקון הוא שאת משפטן הן מביאות אל משה.

הדבקות באידיאלים האלוהיים ובכל קדושה - קדושת הארץ, קדושת העם היהודי או קדושת הזמן - צריכה להופיע דרך המשפט האלוהי. צריך להשמר שחוקי התורה המתפרשים ומתפרטים בהלכות השונות לא יעממו את סערת הנפשות החשות את התשוקה למלא את הרצון העליון, ובלבד שאלו יפעלו במסגרת של תיקון, על פי חוקי התורה ונושאיה - תלמידי החכמים שבכל דור ודור.

אפשר וצריך לדבוק באידיאלים העליונים בקדושה ובעוצמה, אך לא פחות חשוב להופיע אותם בכלים של תיקון, על פי סדר התורה ודרכי הנועם שבה, בבחינת "והעברתה את נחלת אביהן - להן" (במדבר כז ,ז).


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים