סנפיר וקשקשת – פרשת שמיני
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

הסנפיר והקשקשת מלמדים כיצד סימני הטהרה הם בעצם גורמי הטהרה, ומהי החשיבות היסוד הקבוע והיסוד המשתנה בלימוד התורה.

נכתב ע"פ דברים של מו"ר הרב וייצמן שליט"א.

נתנה התורה סימנים להבדיל בין החיה הטהורה לטמאה, למען יהיה מאכלינו קדוש ולא נטמא את נפשנו. סימני הטהרה בדגים הלא הם ידועים:

כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו[1].

המשנה במסכת נידה[2] קובעת:  

כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת.

כלומר - לא קיים דג שיש לו קשקשת ללא סנפיר, ממילא יוצא שכל דג שיש לו קשקשת - כשר לאכילה. על כך מקשה הגמרא :

מכדי אנן אקשקשת סמכינן... לכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר?

פירוש : סוף סוף, הרי אנו סומכים רק על הקשקשת, אם כן מספיק היה לכתוב רק את הקשקשת כסימן טהרה, וסימן הסנפיר  - מיותר. עונה הגמרא :

אמר ר' אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר.

לכאורה לא מובנת תשובת הגמרא, כיצד על ידי כתיבת סימן נוסף לטהרת הדגים יש הגדלת תורה והאדרתה, והרי התורה בסתמא חוסכת במילים, ואין גדולתה של תורה בדברים שאינם צריכים?

כתב על זה הריטב"א שם[3]:

יגדיל תורה ויאדיר, פירוש דלסמוך בודאי בקשקשת סגי לן, ומיהא כתב רחמנא סנפיר משום דלא סגיא דלא להוי התם כיון שיש שם קשקשת, ואולי הוא גם כן גורם טהרתו ואף על פי שהוא לבדו אינו גורם טהרה.

חידוש גדול בדברי הרטב"א: סימני הטהרה הכתובים אינם סימנים בעלמא לזיהויו של דג הכשר לאכילה, אלא הם הסיבות לטהרתו של הדג, ולכל אחד עניינו המיוחד, ולכן לא ניתן לוותר על אף אחד מהם.

לפי זה באמת מתקיים בקשקשת "יגדיל תורה ויאדיר". כיצד? אילו היה כתוב בתורה רק סימנים חיצוניים - מה מותר להכניס לצלחת ומה אסור, היינו יודעים אמנם איך להתנהג למעשה, אולם, גדולתה של התורה בכך שהיא מתארת את כל סדר המציאות, ומתוך תיאור זה יוצאות המשמעויות ההלכתיות.

כח טהרתו של הדג נמצא בקשקשת כמו בסנפיר, רק דג שיש בו את שני היסודות - טהור. הגדרתו העצמית והראשונית של הדג הוא האם הוא טמא או טהור, ורק מתוך כך עולה התוצאה המעשית האם הוא מותר באכילה או לא.

בצורה כללית יותר ניתן לומר שגדולת התורה ולומדיה תלויה במידה בה על פי סימנים חיצוניים נעשות מובנות גם הסיבות הפנימיות, במקרה זה  - כוחות הטומאה והטהרה, הגורמים לאותם גילויים מציאותיים - כשרות הדג לאכילה.

עדיין נותר להבין מדוע הסנפיר והקשקשת הם 'גורמי טהרה', מה מיוחד בהם משאר האיברים ומה הקשר ביניהם? אף כי דברים אלו, לא הובטח לנו שנדע, מה גם שהם בדרך כלל סתרי תורה - כאן התפרש הדבר ע"י השל"ה הקדוש[4]:

ומזה אני אומר רמז על דרך הסוד... הנה תלמידי חכמים נמשלו לדגים שפרים ורבים, ואמרו" בחגיגה (ג, ב) : "כמסמרות נטועים, מה נטיעה זו פרה ורבה, אף דברי תורה פרים ורבים. והעוסקים בסודות התורה צוללים במים אדירים ועמוקים והם קדושים וטהורים כמונו. ותנן, קשקשין הקבועין בו, סנפיר הפורח בהן. ועתה אפרש הסוד, הקבועין רומז על מה שקיבל מרבו, והוא בחינת חכמה, וסנפיר אשר מתפשט בהם, בחינת הבינה שכל המוליד, ובזה יגדיל תורה.

הקשקשת מבטאת וגורמת את היסוד הקבוע, את המסורת והקבלה איש מפי איש. הסנפיר, לעומת זאת, שבעזרתו נע הדג ומתקדם, מבטא את חשיבות הסברא והחידוש שבתורה. ניתן להקביל זאת ליחס שבין התורה שבכתב, שהיא היסוד הקבוע, לתושבע"פ שהיא כנגד הסנפיר המתקדם בכל זמן ובכל מקום לפי העניין האלוקי שבו -  על ידי הסברא התורנית הישרה. שילוב של שני הגורמים הללו מגדיל התורה ומאדירה.  



[1] ויקרא יא, ט.

[2] נא, ב.

[3] חידושי הריטב"א נידה, נא,ב ד"ה 'יגדיל תורה'.

[4] ספר השל"ה, 'בעשרה מאמרות', מאמר הראשון, כג.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים