דרכה החינוכית של הישיבה
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

דרכה של ישיבת ההסדר עכו, האופי המיוחד של בית המדרש והגישה ללימוד התורה נובעים מהבנה מעמיקה של משמעות לימוד התורה בדורנו.

הגמרא במסכת קידושין מספרת[1]:
וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול, נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה.

על שלושה דברים אפשר להעמיד את משנתנו החינוכית והתורנית:

א. "תלמוד גדול": התגדלות בתורה מתוך התעמקות ב'נשמת התורה'. הלימוד הגדול הוא התבוננות במשמעות סוגיות הגמרא ובחשיפת העקרונות והיסודות הפנימיים שמהם נובעים "גופי התורה". תלמוד גדול הוא תלמוד שכל תלמיד שחפץ ללמוד תורה מתגדל בה לפי כשרונו ושורש נשמתו.

ב. בית מדרש ארצישראלי: הישיבה היא מקום לימוד, מקום ה"מדרש", ויחד עם זה התורה היא בית. אווירת הביתיות, היחס האישי, האהבה והחברתיות הם ממאפייני קהילת בית המדרש. בית המדרש ערני, מלא עניין ושמחת חיים המאפשר הטמעה של אמונה, לימוד בטבעיות ובנחת ויצירת תרבות ערכית ומשמעותית.

ג. "מביא לידי מעשה": הלימוד המשמעותי מביא את הלומד בישיבה להיות איש מעשי ויוזם. הישיבה ערה לתהליך הגאולה של דורנו ומכשירה את הבחורים להיות שותפים מלאים בהנעת הגאולה הכללית והפרטית. ההשתלבות בעשייה הקהילתית בעכו מזמינה את תלמידי הישיבה לגלות את כישרונותיהם המעשיים ולהתנסות בהם.

וביתר הרחבה:

  "תלמוד גדול"
שאלה יסודית היא האם הישיבה היא מקום לימוד תורה או שמא הישיבה ביסודה היא מקום חינוך? רב בישיבה נקרא ר"מ - רב מחנך. מהו עיקר תפקידו - להעביר שעור או לקיים 'שיחות אישיות'? נראה שהתשובה היא שמטרת הישיבה ומלמדיה הוא ללמוד וללמד תורה כזו שהיא עצמה מחנכת, תורה שההתעסקות איתה מעוררת עניין, יוצרת משמעות ומצמיחה את האישיות של הלומד.

הרב קוק זצ"ל כתב הרבה אודות לימוד תורה לדורנו - דור התחייה. הרב קרא לחזור אל הלימוד העוסק ב'נשמת התורה'. התורה דומה לאדם, וכמו שבאדם עיקרו הם הכוחות הנפשיים והרוחניים, והם מתגלים בגופו ובמעשיו, כך גם 'גופי התורה' והלימוד ההלכתי והעיוני הם החלק הגלוי, שדרכו ניתן להפגש עם 'נשמת התורה' - המשמעות הפנימית של התורה.

ניקח לדוגמא את תחילתה של התושבע"פ, המשנה הראשונה במסכת ברכות. המשנה אומרת :

מאימתי קורין שמע בערבית משעה, שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם.

מדוע לא ציינה המשנה במפורש את הזמן הפשוט של צאת הכוכבים, ותלתה אותו בדין רחוק של כהנים הנכנסים לאכול בתרומה? כנראה שהתנא בא להשמיענו כאן לא רק את ההלכה של זמן ק"ש, אלא גם את משמעותה, הנרמזת בדין אכילת הכהנים את התרומה. פענוח הקשר בין ק"ש לבין אכילת הכהנים מזמין אותנו להעמיק בשאלה "מאימתי קורין את שמע" במשמעות של מאיזה סיבה קורין את שמע.

הגמרא מעוררת את פשר הקשר ועונה תשובה שמקרבת אותנו להבנתו, אך עדיין משאירה לנו להפעיל את מחשבתנו הפנימית ולמצוא משמעות מעבר לחידוש ההלכתי המתחדש בדיני טהרת הכהן ואכילתו .

דוגמא זו מלמדת על הצורך להתעניין ולהיות ערניים לרמזים העשויים לסייע למציאות המשמעות הפנימית של ההלכות המעשיות.

הרב כותב באגרותיו[2] :

והוא הדבר מה שאני בעניי ובמר נפשי רגיל לקרוא, לשנות ולשלש מאות ואלפי פעמים, עזבנו את נשמת התורה[3] . וזאת היא הצעקה הגדולה המקפת בעוזה דורות רבים, מימי הנביאים, הסופרים והחכמים, גדולי הדורות הראשונים והאחרונים. גדולי הכשרון שבנו, פנו להם בעיקר אל הצד המעשי שבתורה, וגם שם רק במקצועות מיוחדים, עבדוהו והרגילוהו בחינוך. והצד ההרגשי, ויותר מזה הצד העיוני (=החכמה הפנימית), ומה שלמעלה ממנו ובא אחריו ממילא, הקודש ההופעי שבו הגאולה והישועה גנוזה, אותו עזבו לגמרי. ולגס רוח ומשוגע ייחשב גם מי שבא ותובע את העלבון הגדול הזה, מרועי האומה.

הלמידה המשמעותית אינה מהווה תחליף ללמדנות הקלאסית - היא באה מתוכה ועל גבה. הלימוד בישיבה בוודאי לא מדלג על לימוד הפשט, הבנת מהלך הגמרא, הקשיים, הדיוקים, הסתירות וסידור שיטת הראשונים. מתוך כך ומתוך הארות בפשט, תשומת לב לצורה בה נאמרו הדברים, נתינת דגשים למחשבות הראשונות של הגמרא, התחשבות בסיפורים נלווים וכיוצ"ב - מצליחים להביא את הלימוד פנימה אל העומק הרוחני, אל ה"נשמע".

הרב באורות התורה[4] מבאר שהקדמת נעשה לנשמע בא להעצים את ה"נשמע". אחרי שאמרנו ולמדנו את ה"נעשה" - הלימוד המעשי, מתוכו אפשר להפגש עם "הקישור אל ערך הלימוד הסגולי",  לשמוע את דבר ה' היוצא מתוך הסוגיא.

הלמידה המשמעותית הופכת כל תלמיד לשותף בלמידה. התעניינות התלמיד, הציפיות מהסוגיא, הפער שנוצר בין הסברא הבסיסית האנושית לבין העובדה הא-לוהית שמציבה בפנינו הגמ' - אלה הם עיקרי הלימוד. כפי שכותב הרב באורות התורה[5]:

כל הלומד תורה הוא מוציא מהכח אל הפועל את מציאות חכמתה מצד נפשו, ובוודאי אינו דומה האור המתחדש מצד חיבור התורה לנפש זו, מאור הנולד להתחברותה עם נפש אחרת.

לכל אחד יש את האות שלו בתורה. הלימוד המשמעותי יוצר תנאים ואווירת לימוד כדי שכל תלמיד יתחבר אל התורה באופן המתאים לנפשו.


בית המדרש

חשיבות אופיו של בית המדרש היא בשניים:

א. בהיותו תומך את לימוד ה"מדרש". כלומר, אווירת בית המדרש ורצינותו הם מצע פורה ללימוד איכותי.
ב. בהיותו בית עבור תלמידי הישיבה, עם מיטב המשמעויות הנובעות מהמושג בית עבור בחור המעצב את זהותו ואישיותו.  

רצינות לימודית אין פירושה חיוורון והתכווצות, להפך - לימוד התורה והאווירה הנרקמת סביבו היא המקור האמיתי לשמחת חיים ולתסיסה חברתית. תלמידים מכל השעורים עם האברכים ועם הרמי"ם הם אנשי קהילת בית המדרש. אכן, בית המדרש איננו בית העם וצריך לנהוג בו כהלכות מורא מקדש מעט ולא לנהוג בו קלות ראש. אמנם, היא הנותנת - אחר שמסננים את קלות הראש, הנשאר איננו כבדות ועצבות כי אם שמחה של רצינות, שיח פורה חוצה שעורים ומעמדות.

הרגשת הבית שייכת גם ובעיקר כשלומדים ומעמיקים. הלימוד נכנס אל תוך ה'ביתיות' של הלומד ואין ספק שתוכנו הגדול של לימוד מעין זה- יביא עם הזמן לידי מעשה.

הניסיון לימד אותנו לתת דעתנו לשנים שאחרי הישיבה כבר בתוך הישיבה, ולכוון את ההתפתחות בישיבה באופן אמיתי וטבעי כך שהלימוד וההתנהגות לא יהיו חיצוניים. במשך שנים רבות היו תופעות של תלמידים שלמדו בבית במדרש כ'אש להבה' וכבר היה נראה שהם בדרך הלימוד ובקשר בל ינתק עם התורה, והנה שנות לימודם באוניברסיטה ומרוץ החיים שבעקבותיה, השכיחו מחלק ניכר מהם את עברם ואת לימודם. עתה הזמן להפיק את הלקחים, ולייצר בית מדרש נעים וביתי המזמין את התורה לחלחל ולהפוך לחוויה קיומית, לתרבות רוחנית ולאורח חיים טבעי.


עכו - עושים הסטוריה

שנות הלימוד בישיבה הם תקופת ההכנה לקראת החיים. אחד הדברים החשובים ביותר כיום בתהליך גיבוש הזהות האישית, התורנית והלאומית היא האידיאולוגיה. אנו נמצאים במרחק שישים שנה מהקמת המדינה, ונדמה שחלק מהעם כבר עסוק במימוש הרווחים, 'מה יצא לי מזה', והרוח הגדולה של החזון הלאומי והגשמתו פחתה וירדה.

באנו לעכו להיות שותפים בהכרעה על גורלה היהודי של העיר. אמנם עכו היא המרוויחה הגדולה מהימצאות הישיבה בתחומה, אך גם אנו לא נחסרנו ויותר מכך - מצאנו בה את מבוקשנו. עכו נותנת לנו את האקלים החינוכי להצמיח את האידיאליסטים של הדור הבא. תלמידי הישיבה חווים מכלי ראשון את הווית החיים הישראליים נוכח הקשיים האמיתיים כמו המצב הדמוגראפי המורגש היטב בעכו, האוכלוסיות החלשות בפריפריה בפרט, הסוגיא הביטחונית וקו העימות כפי שלמדנו להכיר בעכו במלחמת לבנון השניה. המפגש הבלתי אמצעי עם נקודות החולשה של עם ישראל, מעצים בנו את הרצון לחזק ולהתחזק, להיות מעורבים בדעת עם הבריות.

הישיבה שותפה בכל תחומי הקהילה:

בחינוך: פעילות שנתית לחיזוק שרשי ישראל בכל בתי הספר, אימוץ בית הספר המקיף אמי"ת, העברת שעורי ערב, פעילות עם נוער אחרי הצהריים.  

ברווחה: התנדבות במועדוניות לילדים במצוקה, חונכויות אישיות - בתאום עם העובדים הסוציאליים, פעילות שבועית עם ילדים מוגבלים - בשיתוף המועדון הימי בעכו, מתן עזרה בשעורי בית לילדים מתקשים, התנדבות בארגון חסד המחלק מזון למשפחות נזקקות, אימוץ ניצולי שואה ותמיכה בילדים שהוריהם נפגעו במלחמת לבנון השניה.

תרבות: הישיבה מפיקה אירועים עירוניים בעלי אופי של אחדות וקרוב לבבות סביב חגי ישראל : תפילות ציבוריות בראש השנה ויוה"כ, תערוכת סוכות, מסיבת חנוכה עם אוכלוסיות חלשות, מסורת של סדר ט"ו בשבט עירוני, חלוקת משלוח מנות בכל רחבי העיר למשפחות רווחה וכיוצא בזה.

זהות יהודית: הישיבה הקימה את מדרשת 'מרחביה' המפעילה את 'המסלול היהודי' בעיר העתיקה. תלמידי הישיבה המתאימים לכך עוברים הכשרה להדריך ולהעביר מסרים חינוכיים תוך כדי חוויה: טיולים, סדנאות וסמינריונים, לבתי ספר ולקבוצות מהארץ ומחו"ל.

התיישבות: סביב הישיבה מתפתחת קהילה צעירה ואיכותית הפועמת בעיר ומביאה דרך פעילותה משב רוח של תקווה ואמונה.

כך, מלבד הטובה הגדולה שיוצאת לעכו מנוכחות הישיבה, לומדים בחורי הישיבה להוציא אל הפועל את כישרונותיהם ולהתנסות תוך כדי למידה, כל אחד לפי תחום התעניינותו.

התלמוד הגדול והמשמעותי בהחלט מביא לידי מעשה גדול של פוריות קהילתית, אכפתיות ויוזמה מעשית. עכו במשך כל שנות ההיסטוריה הייתה הגשר והקשר בין עם ישראל המפוזר והמפורד בגלויות לבין ארץ ישראל. בכל שנות ההיסטוריה הביאה עכו לתחומה את גדולי הדורות ששמרו את זיקת ישראל לארצו.

הנה עתה משהוקמה המדינה ורוב ישראל יושב לבטח בארצו,  זהותה של עכו מוטלת בספק. אנו נטלנו על שכמנו להתחזק בעד עמנו ובעד עכו עירנו וכך גם להשריש בבחורינו אהבת הנתינה לעמנו, לארצנו מדינתנו וגאולתנו.

 


[1] קידושין מ, ב.

[2] חלק א' עמ' קכג.

[3] הרצי"ה העיר על כך עיין זהר בהעלותך דף קנב,ב.

[4] ח, א.

[5] ב, א.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים