דמויות בתנ"ך - אילון הזבולוני
 
הרב דוד הלל וינר

אחד השופטים המוזכרים בתנ"ך ברמז בלבד הוא אילון הזבולוני. עיון בהיסטוריה של שבט זבולון ובמהפך המקצועי אותו עבר השבט בתקופתו של אילון, מלמד שיעור חשוב כיצד לשוב ולהתחבר לארץ ישראל גם במציאות של ימינו.

אילון הזבולוני הוא אחד השופטים שהנהיגו את ישראל לאחר מות יהושע. אצל שופט זה לא מתוארת כל מלחמה שלחם בה, ולא מתוארת כל פעולה שפעל. התאור היחיד המופיע ביחס אליו בתנ"ך הוא בנוגע למקומו ונחלתו[1]:

וישפוט אחריו את ישראל אילון הזבולוני וישפוט את ישראל עשר שנים. וימת אילון הזבולוני ויקבר באילון בארץ זבולון.

במה זכה אילון הזבולוני להכלל ברשימת שופטי ישראל?

יעקב אבינו בברכתו לשבט זבולון אמר[2] :

זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון.

מלאכת השיט והמסחר היא המלאכה המתאימה לאופיו של שבט זבולון. אחיו יששכר, לעומת זאת, קבוע הוא במקומו וכך ברכו יעקב:

 יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה.

שוני זה בין השניים לא יצר פירוד ביניהם אלא אדרבא- שיתוף פעולה, כפי שברכם משה רבינו "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך"[3]. היציאה והשהייה באהל פעלו יחדיו כפי שבארו זאת חז"ל בספרי, וכתב זאת רש"י בפירושו לפסוק זה:

זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה.

אנשי זבולון - הספנים, אנשי המסחר, רחוקים הם מהבית. חז"ל בטאו זאת בהלכה הקובעת שעונת הספנים אחת לשישה חדשים[4]. כיוון שכך, נראה שאין משמעות רבה לערים בהם יושבים הספנים, לטיב הקרקע וכדומה, שכן אין אלו מקורות הפרנסה של אנשי הים. אמנם, משה רבינו הוסיף ובירך את זבולון גם בטיב הקרקע, יחד עם שפע הים: "כי שפע ימים יינקו, ושפוני טמוני חול"[5]. יחד עם שפע הים ניתן גם שפע השפון וטמון בחול - שפע שלא יבוא לידי ביטוי, כל עוד יתעסק זבולון במסחר הימי, אך לעתיד יבוא ויתגלה באם יעזוב זבולון את המסחר הימי.

נראה כי אכן שבט זבולון עזב במשך השנים את העיסוק הימי. יונה הנביא גר בעיר גת אשר באזור חפר, כפי שנאמר[6]:

הוא ישיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלוקי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר.

עירו של יונה נמצאת בתוך נחלת זבולון[7] ומתוך כך הסיקו חז"ל[8] כי אביו של יונה היה משבט זבולון. לאור זאת נשאלת השאלה מדוע הפליג יונה לתרשיש דרך נמל יפו[9], הנמצאת מול נחלת דן[10], ולא הפליג בספינות של שבט זבולון?

שמא ניתן לומר שבתקופה של יונה הנביא כבר לא עסקו יותר שבט זבולון במסחר הימי, ואילו שבט דן החלו לעסוק בכך מתוך העיר יפו. באופן זה ניתן להבין את תוכחת דבורה הנביאה לשבט דן על שלא נתעסק במלחמה בסיסרא: "ודן למה יגור אוניות"[11], ובכך ליישב את קושיא הרד"ק, שזבולון עוסק בים ולא דן.

ביטוי נוסף לעזיבת שבט זבולון את המסחר הימי, ניתן למצוא בשירת דבורה המקשרת את זבולון יחד עם נפתלי הנמצא על מרומי שדה, כלומר עוסק בעבודת האדמה: "זבולון עם חרף נפשו למות, ונפתלי על מרומי שדה[12]". חז"ל  ביארו את הקשר בין שני חלקי הפסוק[13] :

זבולון מתרעם על מידותיו הוא שנאמר "זבולון עם חרף נפשו למות" - מה טעם? משום ד"נפתלי על מרומי שדה". אמר זבולון לפני הקב"ה: רבש"ע, לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות? לאחיי נתת להם ארצות לי נתת ימים ונהרות? אמר לו כולן צריכין לך ע"י חלזון שנאמר "ושפוני טמוני חול" תני רב יוסף שפוני- זה חלזון, טמוני- זו טרית (=דג), חול- זו זכוכית לבנה.

זבולון נטש את המסחר הימי ונסתפק בקרקע שלו שלא הייתה יעילה לחקלאות, ועל כן התרעם. אמר לו  הקב":ה הלא כבר הבטיח לך משה רבינו בנבואתו כי טמון לך עושר בקרקע נחלתך. אמנם, כיון שמצאנו שהתרעם זבולון, יש לשאול מדוע עזב את המסחר הימי?

נראה שהיה ערך עליון שבגינו עזב זבולון את המסחר הימי, ומתוך אידאולוגיה עשה זאת, ועל כן ציפה שהקב"ה יעזור לו בהסבה המקצועית, כשזה לא התרחש - באה התרעומת. שבט זבולון יצא ידי חובת לימוד התורה באמצעות המסחר כפי שראינו לעיל. אמנם, לפי דברינו כאשר החל שבט זבולון לנטוש את המסחר בתקופת השופטים, חזרה עליו החובה לעסוק בתורה. לאור זאת מובנים דברי דבורה לשבט זבולון "ומזבולון מושכים בשבט סופר"[14]. בתקופת עיסוקו במסחר נצמד זבולון ליששכר, ואילו כאשר נטש את המסחר נצמד לנפתלי הסמוך לו בנחלה. זאת רואים שבתחילה נתברך זבולון עם יששכר הן אצל משה והן אצל יעקב, ואף בחלוקת הנחלה נמצא זבולון צמוד ליששכר[15]. מאידך, בתקופה מאוחרת נצמד זבולון לנפתלי, כפי המתואר בנבואת ישעיה על גלות תגלת פלאסר, מלך אשור[16]: "כעת הראשון (=הגלות הראשונה) הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי". הקושי בפסוק זה הוא שבספר מלכים[17] מתואר שרק נפתלי גלה אשורה, ובאר הרד"ק בישעיה שהכוונה גם לזבולון שהיה סמוך לנפתלי.

נראה שתקופת המעבר הייתה בזמן השופטים. כאשר קורא ברק לשבטים שיעזרו במלחמה, נקראים זבולון ונפתלי יחדיו "ויזעק ברק את זבולון ואת נפתלי קדשה"[18]. כאן מתחיל הקשר בין זבולון לנפתלי, וביטוי מוחשי לכך ניתן למצוא בשירת דבורה שם מוזכר זבולון פעמיים - כלומד תורה המגיע בכל זאת למלחמה יחד עם יששכר[19],  וכאיש שדה המחרף נפשו יחד עם נפתלי[20].

על שום מה חל המפנה?

זבולון התעסק במסחר הימי בתחילת ההתנחלות, ועל כן לא התייחס ביתר חשיבות לשטח הקרקעי לו זכה. על כן בא התיאור "זבולון לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלול וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס"[21], אע"פ שקטרון היא קרקע משובחת ביותר[22]. זבולון העדיף לעסוק במסחר ולהשאיר את העמים שיעלו לו מס.

אמנם, כיון שתופעת השארת העמים התפשטה גם בשאר השבטים, ובאה תוכחה על כך מאת מלאך ה'[23], שינו שבט זבולון את עיסוקם, והחלו בכיבוש והורשת הארץ. נראה שזהו האידיאל שבגינו עברו לתחום החקלאי, ועל כן התרעמו על איכות הארץ.

נראה שמעבר זה של שבט זבולון לצורך כלל ישראל לתחום החקלאי, אשר התרחש כאמור בתקופת השופטים, הוא הרקע של שיפוטו של אלון הזבולוני. כל הידוע לנו עליו הוא שעירו נקראה על שמו - אילון, ונראה שהוא בנה את העיר וקבעה למושב.

לאור דברינו נראה כי זו היא הכותרת לכל המפעל האדיר שעשו שבט זבולון - המעבר האידיאליסטי לתחום החקלאי לצורך כיבוש הארץ. מעבר זה חיזק את חשיבותה העצמית של ארץ ישראל, לא רק כאמצעי להשגת מס מיושביו, והוא שעודד ובנה את הקשר הטבעי בין העם לארצו.

נראה כי בימינו, בדור של מסחר וכלכלה המנתקת עצמה מהקרקע הממשית, יש מקום ללמוד ממפעלו של אילון הזבולוני ושבט זבולון ולשוב להתחבר לקרקע ולארץ ישראל, שכן רק כך נוכל להוריש את יושב הארץ ולזכות להתיישב בה.                     



 

[1] שופטים יב, יא-יב.

[2] בראשית מט, יג.

[3] דברים, לג, יח.

[4] כתובות סא, ב.

[5] דברים לג, יט.

[6] מלכים א יד, כה.

[7] יהושע, יט, יג.

[8] ירושלמי, סוכה פ"ה,ה"א.

[9] יונה א', ג'.

[10] יהושע יט, מז.

[11] שופטים ה, יז.

[12] שופטים ה, יח.

[13] מגילה ו, א.

[14] שופטים ה, יד.

[15] יהושע יט.

[16] ישעיה ח, כג.

[17] מלכים ב טו, כט.

[18] שופטים ד, י.

[19] שופטים ה, יד.

[20] שופטים ה, יח.

[21] שופטים א',ל'.

[22] מגילה ו, א.

[23] שופטים ב.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים