חברותא או מיתותא?
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

צורת הלימוד המקובלת בעולם הישיבות היא הלימוד בחברותא. אמנם, נראה כי יש ערך גדול גם ללימוד העצמי ומדרגות ומעלות שונות ניתן לרכוש דוקא בלימוד ללא חברותא.

לפני זמן מה הגיע לישיבה אדם המשמש כראש מכינה חילונית וביקש ללמוד את צורת הלימוד בחברותא. הלימוד בחברותא הוא חידוש גדול של עולם הישיבות, ונראה שכיום יש צורך וביקוש לשווק אותו גם לעולמות אחרים. המקורות ללימוד בחברותא הם רבים, כאשר מאמרו של רבא "או חברותא או מיתותא[1]" מבטא בצורה חריפה את החשיבות הגדולה של הלימוד המשותף.

יחד עם זאת, נראה שיש להדגיש כי אין לפתח תלות מוחלטת בלימוד בחברותא - האדם חייב להתרגל ללמוד גם כאשר הוא לבדו. הדגשה זו חשובה ביותר קודם כל כיוון שמציאותית לא תמיד קל למצוא חברותא, בפרט מחוץ לעולם הישיבה, וגם כאשר ישנה חברותא - קורה לעיתים שמסיבות שונות החברותא לא נמצא וחשוב להתרגל ללמוד גם לבד.

אמנם, כפי שנראה יש מספר נקודות חשובות אותן ניתן לרכוש דוקא בלימוד העצמי, ולכן נראה שלכתחילה צריך גם להתרגל ללימוד עצמי - כמובן בנוסף ובלי לפגוע בכהוא זה בחשיבותה של הלמידה המשותפת.

משמעת עצמית

שלמה המלך אמר[2]:"לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל". לכאורה היה צריך לומר 'לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה - והיה זריז. מה החוכמה שניתן ללמוד מהנמלה?

ביאר הרב וייצמן שסוף הפסוק- "אשר אין לה קצין שוטר ומושל" הוא ביאור של התחלתו : כיוון שאין לה קצין שוטר ומושל היא איננה עצלה. כאשר אדם מתרגל ללמוד גם בלי שיש מי שדורש ממנו ומחייב אותו ללמוד, וללא מסגרת חיצונית, מתרגל להיות זריז כיוון שהדבר תלוי והאחריות מוטלת עליו. החוכמה היא ליצור קצין, שוטר ומושל פנימיים - לקחת אחריות וליצור מחוייבות עצמית.

הגמרא במקום אחר אומרת שאלמלא ניתנה תורה ניתן היה ללמוד מידות שונות מבע"ח, ומהנמלה היה ניתן ללמוד על איסור גזל. נראה שהדברים תלויים זה בזה - מי שמתרגל לסמוך על עצמו לא מגיע לידי גזל. מבחינה מסויימת - אדם שעושה דברים רק בגלל מחוייבות חיצונית יש בכך בחינה מסויימת של גזל, שכן הדברים שהוא עושה אינם לחלוטין שלו, מכוחו.

כושר ריכוז

אחת המחלות של הדור הוא חוסר היכולת להתרכז, כאשר יש לכך סיבות שונות, ביניהם התקשורת המרגילה אותנו לידיעות קצרות ומהירות, ולחשיבה מהירה ושטחית.

מבחינה מסויימת החברותא עוזרת לריכוז, מעצם העובדה שע"י החברותא האדם מסיח פחות את דעתו מהלימוד. אמנם, יתכן שדוקא הלימוד ללא חברותא יכול לשפר את כושר הריכוז. כאשר האדם יושב לבדו ומתרכז בעולמו הפנימי, ללא צורך להתמודד באופן מיידי עם דעות אחרות ועם תגובות מבחוץ, הוא בונה ומעצב את דעתו ומחשבתו בצורה שלמה ומלאה יותר. כמובן שהמפגש המפרה עם דיעות שונות עוזר ובונה אך לפעמים האדם לא מספיק לגבש לעצמו את דעתו והבנתו כאשר הוא נמצא במסגרת של חברותא או שיעור, כיוון שהוא צריך מיד להגיב ולהתמודד עם תגובות על דעותיו ומחשבותיו.

הריכוז, ההתבוננות והיכולת להתמיד זמן מה במחשבה עמוקה הם יכולות חשובות כל כך לתחומים רבים בחיים והלימוד העצמי עוזר בפיתוחם. המשנה במסכת אבות אומרת[3]:

אין לי אלא שנים. מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה, שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר, שנאמר, ישב בדד וידם כי נטל עליו.

הפסוק המצוטט במשנה נראה כפסוק עצוב ושלילי, אך נראה כי המשנה באה ללמד שיש צד אמיתי ועמוק ביכולת לשבת בדד ולידום. ההכרח החברתי להתבטא כל הזמן, והפחד מפני רגעים של שתיקה לא מאפשרים גיבוש אמיתי של העולם הפנימי. האדם המתבודד עם עצמו בונה בצורה יסודית ושלמה יותר את דעתו ומחשבתו ומברר לעצמו טוב יותר את רצונותיו קודם שהוא מוציאם אל אוויר העולם.

חשוב לזכור גם כאשר לומדים בחברותא לאפשר זמן של מחשבה והתבוננות, ולא לפחד מדקות של שתיקה ומחשבה.

בנייה עצמית - מודעות עצמית

אחד התפקידים החשובים של הלימוד בישיבה ושל לימוד התורה בכלל הוא לבנות אצל האדם את הערכתו העצמית ואת הבטחון וההכרה בכוחותיו.

בדרך כלל האדם רגיל להעריך את עצמו ע"פ הצורה שבה הסביבה מעריכה אותו, ויש בכך מידה מרובה של צדק. במקרים רבים לא ניתן לסמוך על דעתו של האדם על עצמו, לדוגמא במבחנים לקבלה לעבודה, ולכן יש צורך בהערכה חיצונית.

אמנם, האדם חייב לפתח יכולת להתבונן על עצמו ולהעריך את עצמו - במה הוא טוב, במה הוא צריך עוד להשתפר, מהם הכוחות שיש בו ומה אין בו. משל לתזמורת המנגנת בחתונה, אשר מקובל להניח רמקול אחד המופנה לכיוון התזמורת כדי שישמעו את עצמם, ולא ישענו רק על הדרך בה הקהל מגיב לנגינתם - האם הם אוהבים את המוזיקה או לא.

יכולת השיפוט העצמית תלויה ביכולה לשבת בדד ולידום - להקשיב ולהתבונן במה שמתחולל מבפנים. לעיתים קרובות, בעיקר אצל גברים, ההימצאות בחברה לא מאפשרת לאדם להפתח באמת ולברר מי הוא ומה הוא.

הלומד העצמי יכול יותר לברר ולגלות במה הוא טוב, איזה צדדים באישיות מתפתחים ומתגדלים בלימוד, איזה סוג לימוד ובאיזו צורה כדאי לו ללמוד.

לימוד עמוק ומשמעותי

הלימוד בישיבה מוקף סביבה תומכת העוזרת להמשיך וללמוד - בין אם זו המסגרת והשיעורים, ובין אם זו החברותא הקבועה. כאשר יוצאים מעולם הישיבה מגלים כי יש קושי אמיתי לשבת וללמוד ללא המסגרת וללא התנאים החיצוניים.

הלימוד לשמה הוא מדרגה גדולה וחשובה בלימוד. כאשר מתרגל האדם ללמוד לבד, ללא תלות במסגרת וגורמים חיצוניים, לאחר שהשיג את המדרגה של הלימוד ללא 'קצין, שוטר ומושל' - ניתן להגיע ללמידה עמוקה ומשמעותית יותר. לימוד הנובע מתוך הנפש פנימה הוא לימוד המחפש את העומק והפנים של כל דבר בו הוא נפגש. כאשר לימוד הופך למשמעותי וכאשר דרך הלימוד מגלה עומקים משמעותיים בתורה ובחיים - יש בכך בכך סיוע גדול לקושי לשבת וללמוד מחוץ למסגרת הישיבה, ובהפיכת לימוד התורה לחלק מהותי מהחיים עצמם.

ניתן לסכם ולומר כי הלימוד העצמי הוא חידוש גדול המתחדש בעולם הישיבות. היכולת ללמוד גם ללא שיעור או כל מחוייבות חיצונית אחרת, להתרכז, להתבונן פנימה אל תוך הנפש ולהתחבר למשמעות הפנימית של הדברים - אלו דברים שנקנים דוקא בלמידה עצמית, ועל כן יש להתנסות ולהתרגל בלימוד עצמי, בנוסף ללימוד המשותף.

 


 

[1] תענית כג,א.

[2] משלי ו, ו-ז.

[3] ג, ב.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים