מנהגי אבילות בימי בין המצרים
 
הרב אלי אלטשולר

מנהגי אבילות שונים נוהגים בתקופת ימי בין המצרים. סידור המנהגים על זמניהם השונים מסייע בהבנת משמעות הזמן וההתייחסות הנדרשת בכל שלב מתקופת אבילות החורבן

ימי בין המצרים בכלל, תשעת הימים בפרט, ותשעה באב עצמו באופן ממוקד, נועדו לשני תפקידים עקריים:

א. לבטא את תחושת האבל על החורבן, כאשר ההנחה היא שחורבן הבית הוא הבסיס, הסיבה והסמל לכל החורבנות והצרות כולם, הן של אבותינו והן שלנו.

ב. לעורר את האדם וליצור מודעות לחוסר שנגרם בעקבות החורבן, ועל ידי כך לדאוג שבית המקדש לא ימוש מזכרוננו, וממילא - שימור הציפיה לבנינו.

בסופו של דבר, "מטרת העל" של ימים אלו היא חזרה בתשובה עכשווית, ולא רק טקסי אבלות פומביים על העבר, כלשון הרמב"ם[1]:

יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה  ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות,  שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב .

על כן מהראוי שכל אדם יעסוק בימים אלו באופן מיוחד בתשובה, תוך הדגשת הענינים הרלוונטים לחורבן: ריבוי אהבה בין אדם לחבירו, מיזעור דיבור לשון הרע, הקפדה על כבוד הבריות, וכדומה.

להלן מפורטים מנהגי האבלות המקובלים בקהילות ישראל בתקופה זו.  במנהגים מסוג זה קיימים הבדלים בין מסורות שונות, וכל אחד ינהג כמנהג משפחתו. הדברים להלן הם הדברים המקובלים, פחות או יותר, ברוב קהילות ישראל. ביחד עם הקפדה על מנהגי האבלות להלן, יש לזכור שאין להסתפק בקיום פורמלי של מנהגי האבלות, אלא לחתור לשרש המהותי שלהם. לדוגמא: מוכר המנהג שלא לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב (או כל תשעת הימים). אדם שהולך לבלות ולאכול במסעדה יוקרתית, ואוכל ארוחת מלכים עם מגוון סוגי דגים במקום הבשר, אמנם לא אכל בשר, אך נראה שלא הפנים את המשמעות של אי אכילת בשר.

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין ר"ח אב:

אין לארגן או להשתתף במסיבות שמחה או הרקדות. יש להמנע מלברך שהחיינו, ולכן אין לאכול פרי חדש, אלא בשבת. אין לקנות כלים שמקובל לברך עליהם שהחיינו. נדמה שבימינו מקובל לברך שהחיינו רק על רכישת דברים מאוד משמעותים ויקרים כגון מחשב, ולכן אין מניעה לקנות בגדים רגילים או חפצים שגרתיים אחרים.

מותר לשמוע מוזיקה שגרתית מהרדיו. מותר לרחוץ בים.

האשכנזים נמנעים מתספורת, ואף מגילוח יש להמנע.

האשכנזים נמנעים מלהתחתן, ובין הספרדים יש המקלים. אשכנזי שהוזמן לחתונה של ספרדי בתקופה זו יכול ללכת, אך ימנע מלהתגלח.

הימים שבין ר"ח אב לבין תשעה באב:

אין לשחות בים או בבריכה ואין לנגן בכלי נגינה. יש להמנע משמיעת מוזיקה משמחת מהרדיו. לא קונים בגדים חדשים המשמחים את האדם (גם אם לא מברכים עליהם שהחיינו).

אין אוכלים בשר ואין שותים יין בתקופה זו. חלק מהספרדים נמנעים מכך רק בשבוע שחל בו תשעה באב. גם לגבי תספורת וגילוח יש מהספרדים הנמנעים רק בשבוע שחל בו תשעה באב. האשכנזים נמנעים מלכבס בגדים בתקופה זו שלאחר ראש חודש אב, והספרדים מקפידים בכך רק מתחילת השבוע שחל בו תשעה באב.

רחיצה של תענוג אסורה. מקלחת רגילה לנקיון בעלמא מותרת.

בהלכה כתוב שאין ללבוש בגדים מכובסים בתקופה זו. בזמנינו שמקובל להחליף בגד כל יום, ובפרט בקיץ, הרי שמותר ללבוש בגד מכובס, ויש המחמירים ללבוש ערב ר"ח אב מספר בגדים לשעה קלה ואז ללובשם שוב בתשעת הימים.

אין לסרוג ולתפור בגדים חדשים בתקופה זו.

דיני שבת חזון כאשר תשעה באב חל ביום ראשון

מותר לאכול בסעודה שלישית ללא שום הגבלה, אך אין לאכול ביצה באפר שנוהגים לאכול בד"כ כביטוי לאבלות. אמנם יש מאוד להזהר לא לטעות, ולסיים את הארוחה לפני השקיעה. רצוי לכתחילה לא לאכול ביחד מספר משפחות כמסיבת חברים.

תחילת הצום הוא בשקיעת החמה. כמו כן מתחילים בשעה זו כל שאר העינויים.

אע"פ שאמרנו שהעינויים מתחילים בשקיעת השמש, הרי שאין לחלוץ נעלים בשבת עצמה כיון שיש כאן אבלות בפרהסיה. (שאר העינויים אינם בולטים כמו חליצת הנעלים). רק לאחר צאת השבת, אומרים "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" ואז מחליפים נעלים.

אין להכין בשבת שום דבר לצורך הצום כגון: הכנת הנעלים המתאימות, חיפוש ספר הקינות וכו'. לכן יש לאחר את תפילת ערבית בכמה דקות ע"מ לאפשר לציבור להתארגן.

אין הבדלה על היין במוצאי שבת זו. לכן צריך כל אחד להקפיד להבדיל בפה: מי שאומר "אתה חוננתנו" בתפילה - מבדיל בכך - ומי שלא אמר (או אשה שלא מתפללת ערבית) יקפידו לומר "ברוך המבדיל בין קדש לחול". כאמור לעיל, רצוי שכל אחד יאמר "ברוך המבדיל" מיד לאחר צאת שבת, ואז כבר יצא ידי חובת הבדלה של מוצאי שבת.

במשך הערב - כשרואה אור נר - יברך בורא מאורי האש. לא ברך במשך הערב - שוב לא יברך.

ביום ראשון בערב, לאחר צאת הצום, מבדילים על היין. לא מברכים על הבשמים ולא על הנר. למרות שהמנהג להמנע מאכילת בשר ושתית יין נמשך עד י' אב  - בהבדלה זו נוהגים שמבוגר יכול לשתות.

י' אב

כיון שלפי מסורת חז"ל עיקר שריפת בית המקדש היתה בתאריך י' אב (התחלת השריפה היתה בתשעה באב), נוהגים להמשיך בחלק ממנהגי האבלות גם בי' אב ובעיקר באכילת בשר ושתית יין, והאשכנזים מחמירים גם בתספורת. האשכנזים נוהגים בכך עד חצות יום י' אב, והספרדים ממשיכים כל היום.

כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון  ושמחה שנאמר "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה  לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו"[2].



[1] הלכות תענית פרק ה הלכה א

[2] רמב"ם הלכות תעניות סוף פרק ה


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים