הלכות השכמת הבוקר
 
הרב יהודה דהן

הלכות השכמת הבוקר הם מההלכות המעצבות את יומו של האדם ואת הדרך בה הוא ניגש לעבודתו וליעודו בעולם.

עמוד כגבר והתגבר - היסוד עמו פותח שו"ע את חיבורו. הדבר החשוב ביותר בהלכות השכמת הבוקר הוא... לקום בבוקר, להעיר את הבוקר. ההתגברות וקימת הבוקר מקרינה על כל היום כולו והכל הולך אחר הראשית.

שיויתי ד' לנגדי תמיד - היסוד עמו פותח הרמ"א את הלכותיו. היות האדם מודע לנוכחות וההשגחה האלוקית בכל מעשיו ופעולותיו. סגולה מוכחת ליראת שמים והצלחה רוחנית. אדם ששם כלל זה לנגד עיניו גם לא יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ד'.

תיקון חצות - השו"ע[1] פסק: "ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג על חורבן בית המקדש". חכמי הקבלה האריכו מאד בחשיבות של אמירת תיקון חצות שעוסק בצער החורבן ובציפיה לבניינו.

תיקון חצות מורכב משני חלקים תיקון רחל ותיקון לאה, כאשר תיקון רחל כולל גם בכי, ויש לזה נפק"מ לגבי ימי אמירתם:

ימים שלא אומרים תיקון כלל - שבתות ימים טובים חוה"מ פסח ר"ה ויו"כ.

ימים שאומרים רק תיקון לאה - ר"ח,עשרת ימי תשובה,ימי העומר, חוה"מ סוכות, בית האבל, בית החתן, שנת שמיטה בארץ ישראל[2], וכל הימים שאין אומרים בהם תחנון.

רק תיקון רחל - ליל תשעה באב.

כמו כן יש הבדל לגבי זמן אמירתם ביום: תיקון רחל לא ניתן לומר אחרי עלות השחר ותיקון לאה עדיף קודם, אך ניתן לאומרו עד הנץ - ילקוט יוסף.

חישוב זמן חצות הלילה: יש כמה דעות בזה כאשר הרווחת ביניהן היא חישוב היום מהנץ עד שקיעה ולהוסיף למחצית זמן זה 12 שעות רגילות[3].

וידוי לפני תיקון חצות - בכמה מקומות נוהגים לומר וכן מנהג הספרדים. במקום שסמוך לוידוי  אחר כגון בימי בין המיצרים שנהגו לומר תיקון אחר חצות היום, וכן אם אומר בסמוך לוידוי שאומר בק"ש על המטה לא יאמר וידוי פעמיים.

לבישת ופשיטת בגדים - יש לנהוג בצניעות בלבישת הבגדים, וגם שלא בפני אדם, שהרי דין זה מתפרט מתוך הכלל היסודי של הכרת הנוכחות האלוקית והעמידה המתמדת לפני ד'. אפילו במקום שאי אפשר לא לגלות מבשרו כגון במקלחת ישתדל להיות כמה שפחות זמן מגולה.

כבר כתבו כמה אחרונים שמה שפסק השו"ע[4] שילבש חלוקו בעודו שוכב זה דוקא בימיהם שהיו נוהגים לישון ערומים מתחת לשמיכות אבל מי שישן עם פיג'מה או לבנים לא צריך להקפיד על זה אלא יתלבש מיד כשקם[5].

המשנ"ב[6] החמיר על פי כמה אחרונים שלא יתגלו המקומות שרגילים להיות מכוסים ועל פי זה כתב אפילו לגרוב גרביים מתחת לשמיכה, אבל באגרות משה[7] כתב שהכלל הוא שכל דבר שנחשב כגנאי לגלות כשהוא יושב בביתו עם משפחתו או חבריו לא יגלה גם כשהוא לבדו. לכן גם כשאדם לבד לא ישהה בלי גופיה, אמנם המצטער מחום רשאי להקל בזה.

כל זה לגבי שאר הגוף, אך את מקום הערווה עצמו אין לגלות כלל אם לא לצורך רפואה, רחצה או בית הכסא במידה עניינית ונצרכת.

נוכל ללמוד מכאן על החשיבות העצמית שיש לבגדים בעניין הצניעות האישית והעדינות של האדם, וניתן לראות כיצד שינויים תרבותיים בלבוש משקפים שינויים בהתייחסות אל הגוף ופולחנו.

הקפדה על סדר בלבוש - השו"ע[8] פוסק: "ידקדק בחלוקו ללבשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ".

כתב במשנ"ב שאם כן הדין בחלוק שהוא מלבוש פנימי, כל שכן במלבושים חיצוניים, שלא יתגנה בעיני הבריות. בדיעבד אם לבש הפוך מחלק המשנ"ב בין ת"ח שצריך לחזור וללבוש לשאר אדם שאינו צריך אם לא לתפילה. אמנם, יש אחרונים שכותבים שגם לא לתפילה שאר אדם כת"ח וצריכים לחזור וללבוש.

בדיני סדר הליכות והיגיינה כדאי לזכור שיש כאן אלמנט של חילול השם שחומרתו רבה. היום עבור הציבור הרחב בני תורה הם מייצגי התורה בעולם וראוי להזהר בזה.

סדר לבישת הבגדים - יש להקדים בלבישה, נעילה ורחיצה את הראש לשאר איברים, ואת הימין לשמאל (להגביר חסדים על הדינים) .לגבי מכנסיים וחולצה כתוב בבן איש חי[9] להקדים המכנסים לחולצה.

יוצאי דופן - בחליצת מנעלים מתחילים בשמאל - כי זהו כבודה של ימין, מלבד בחליצת כהנים לברכה, וכן בקשירת המנעל הנלמד מקשירת תפילין. שמאלי ברגלו - יקשור בימין תחילה, ואילו שמאלי רק בידו - לילקוט יוסף יקשור כמו כולם ולגרשז"א כמו שירצה.

הנהגות הקשורות לחשש שכחה  - אין ללבוש שני בגדים בבת אחת, וכן לא להניח בגדיו מתחת למראשותיו.

גילוי ראש - אין ללכת ד' אמות בגילוי ראש, ואף אם אינו הולך אסור לשהות שיעור מהלך ד' אמות בגילוי ראש. יש אומרים שהוא איסור מעיקר הדין וי"א שהוא ממדת חסידות.

קומה זקופה - השו"ע[10] פסק: "אסור ללכת בקומה זקופה" וכתב המשנ"ב שהטעם הוא משום שדוחק רגלי שכינה כביכול. מ"מ לא יכוף ראשו יותר מדי אלא במדה בינונית.

גם כשאדם נזקק לזקוף הקומה, כאשר יש מצבים בהם ראוי לגלות זקיפות קומה, חשוב לזכור שזה מכח היותנו שליחים של האומה הישראלית ומכח שליחותה מאת ד' יתברך שאז אנו אדרבא ממשיכים ארצה את רגליה ולא דוחקים אותן.



[1] א,ג

[2] כדי שלא לגרום פגם בעילוי המלכות שיש בשנה זו - אמת ליעקב קונטרס שפת אמת אות ב דף קא,ד, או מפני שמחה יתירה שיש בשנה זו - זמרת הארץ לר' אביגדור עזריאל עפ"י הזוה"ק שלח קעא:.

[3] דעות נוספות: גרשז"א- למדוד חצי משקיעה עד עלוה"ש, וגרי"מ טיקוצינסקי בלוח א"י- משקיעה עד הנץ.

[4] ב,א.

[5] הגר"מ אליהו קצושו"ע ג,א.

[6] ב,א

[7] יו"ד ח"ג מז,ג

[8] ב,ג.

[9] וישלח טו.

[10] ב,ו.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים