אשת יפת תואר ועבודת הנפש בחודש אלול - פרשת כי תצא
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

אחד הרמזים הפחות מוכרים לחודש אלול הוא בפרשת אשת יפת תואר. עיון בפרשה מלמד על העבודה הנפש הנדרשת בחודש אלול, ועל דרך ההתמודדות עם ענייני החומר והגשמיות.

מספר רמזים הובאו מפסוקים שונים ביחס לחודש אלול. בספרים הקדושים מובא רמז על אלול מפרשיית 'אשת יפת תואר': "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" - זה חודש אלול. יש להתבונן בקשר שבין פשט הכתוב לבין עניינו של "אלול", ומה יש לפרשיית 'אשת יפת תואר' ללמד על תכליתו של חודש הרחמים והסליחות.

"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוהיך בידך". דורשים בעלי המוסר: אין אויבך אלא יצר הרע, ואם תאזור אומץ ותצא למלחמה ביצה"ר, תהיה התקפי ולא רק מתגונן ומתחמק - מובטח לך ש"נתנו ה' אלוקיך בידך". נראה כי דרשתם לא רחקה מעומק הפשט. חז"ל לימדונו בפרשת 'אשת יפת תואר' ש"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור". כלומר - כל ציווי התורה בפרשייה זו היא הדרכה להתמודדות עם היצר.

השבי של יפת התואר משמש משל לחומריות, היופי והעינוגים של העוה"ז, אשר האדם במלחמת החיים לוקח ושובה לעצמו. ההוספה המרובה של ענייני גשמיות כמו נכסים, מאכלים טובים, הרגלים כאלו ואחרים, עלולה להיות מעצת היצר.

פרשת 'אשת יפת תואר' מלמדת כי אין לשלול בצורה גורפת את כל 'יופי התואר' של העוה"ז, אלא לערוך בירור האם באמת הוספת האמצעים החומריים נעשית כחלק ממגמה כללית אל הקודש וכסיוע לעבודת השי"ת או שמא עדיף לוותר עליהם שכן עשויים הם לבלי תכלית לשם להנאה בלבד.

היצר כשלעצמו אינו שלילי - אדרבא, כוחות של יצירה יש בו. המגמה שלשמה נעשית היצירה - היא זו שצריכה להבחן. התורה מורה להביא את האשה יפת התואר אל ביתו,  לגלחה ולהסיר את בגדיה היפים - "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים". הורדת הנוי החיצוני והבכי מצידה, הם המבחן אם אכן היחס אל האשה הזו הוא פנימי ואלוקי וכוחות של יצירה המה, ואז - "אחר כן תבא אליה ובעלתה והייתה לך לאשה", או שמא בהעדר ההדר החיצוני אבד לו החפץ בה, וממילא מתברר שאין זו יצירה כי אם יצר עיוור- "ושלחתה לנפשה".
רמז נוסף מרמזי חודש אלול מצוי בקרי והכתיב של הפסוק "הוא עשנו ולא/לו אנחנו". האדם נדרש בשלב ראשון ל'לא אנחנו', לדעת לומר לא ולהסיר ממנו את הצדדים השליליים והתכונות והכוחות המיותרים בו. תהליך זה הוא הצד של "אני לדודי", המבטא את עבודת האדם בהתקרבותו לה'. תהליך זה מאפשר לאדם להיות ראוי לשלב הבא והוא לפעול על מנת להגיע למדרגה של "לו אנחנו", בבחינת 'ודודי לי' - לזכות לפניית הקב"ה וקירבתו אל האדם.

מבחן זה שנעשה לאשת יפת התואר, וליצר האדם הנמשך אליה - הוא בניין אב לדרך ההתמודדות עם היצר ועם המשיכה לענייני החומר השונים.

לפני כמה שנים חי בארה"ב יהודי אחד שהיה גולש בים, ובימים ההם היה שקוע בגלישה ובתחרויות השונות בכל כוחו ומאודו. לימים התקרב האיש לדרך האמונה והתורה, ושאל את הרב מה דין הגלישה מעתה, האם עליו לפרוש מכך או להמשיך במעשיו. ניתן להעלות מספר תשובות אפשריות לשאלת הגולש. אנשי החסד היו משיבים שגלישה לא נאסרה בתורה, ואדרבא אם בזה חשקה נפשו אין שום מניעה ובלבד שישמור על מצוות התורה. בעלי הדין היו אומרים שעליו לעזוב מיד את ההבל חסר התועלת, ואם זכה לחזות בנועם ה' אל לו להתפתות לשוב אל התפלות המכלה את זמנו.

תשובתו של הרב הייתה להפסיק לחלוטין את עניין הגלישה לזמן קצוב, ובתקופת מבחן זו להשקיע את כל מרצו בתורה ובבניית הזהות האמונית. בתום הזמן הקבוע ולאחר שירגיש שעבר בעצמו תהליך נפשי של חשיפת האמת הפנימית שלו, או אז ישוב להחליט בעצמו אם הגלישה היא נטע זר שדבק בו במקרה בעודו משועמם בגיל הנעורים, או שמא גם עתה עדיין חש זיקה ושייכות לעניין הגלישה ואז בוודאי יוכל להמשיך בה, ובלא ספק כל היחס אליה ישתנה ותעשה במינון הנכון ובצורה המתוקנת.

זהו עניינו של חודש אלול. אלול הוא חודש המעבר בין השנה החולפת לשנה הבאה. בשנה החולפת האדם 'שבה' לעצמו הרבה קניינים ועניינים של העוה"ז, הרגלים והנהגות שונים ומשונים, אשר חלקם חשובים לבניית אופיו וחלקם מיותרים ואף מפריעים לצמיחתו. בחודש אלול שב האדם ומברר מה ראוי שימשיך איתו לשנה הבאה, ומה הוא המטען העודף המעכב אותו ויש להפטר ממנו בבחינת "ושילחה לנפשה".
רמז נוסף הרומז לשלב נוסף בתהליך התשובה של חודש אלול עולה מסדר המצוות בפרשה. המדרש דורש את המצוות הראשונות בפרשה על של 'עבירה גוררת עבירה' - אשת יפת תואר, בן השנואה ובן סורר ומורה. לאחר מצוות אלו מתחיל תהליך של 'מצוה גוררת מצוה' כאשר המצוה שהופכת את המסלול השלילי על פניו היא מצות השבת אבידה.
הדרך לתיקון העבר ולהתחדשות של חודש אלול היא בהשבת כל האבידות הרוחניות שאבדו בדרכים הרבות בהם הלכנו במשך השנה. לא די לדעת להפרד מהדברים המיותרים ולסנן את שראוי לכך - יש צורך גם ב'עשה טוב', בהשבת כל הצדדים הטובים שנתקלקלו בו במשך השנה ובחידוש הכוחות החיוביים המצויים בנו.

התהליך של ו"בכתה את אביה ואמה ירח ימים", הרומז כאמור לחודש אלול, הוא ההפוגה ממרוץ הרכושנות והשגת התארים והיופי של החיים, ויש בו בבחינה מסויימת של בכי וצער, ויחד עם תהליך השבת הכוחות החיוביים שאבדו לנו בדרך אפשר לפתוח את השנה החדשה בצורה טובה ושלימה.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים