על אחריות ושותפות - פרשת נח
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

אחת התוצאות המעשיות של המבול היה ההיתר לאכול בשר. מדוע דוקא לאחר המבול הותרה אכילת הבשר? מה משמעות הדבר?

פרשת השבוע מפגישה אותנו עם אחד המאורעות המכוננים של הבריאה כולה - המבול. המבול הוא נקודת ציון משמעותית בדברי ימי העולם, והעולם שטרם המבול וזה שלאחריו - שני עולמות הם. ביטוי מוחשי להבדל זה מצוי בהיתר אכילת הבשר שניתן לאדם לאחר המבול.

מה היחס בין הדברים? מפני מה הותרה אכילת הבשר דוקא לאחר המבול?

האדם נברא אחרון, לאחר כל שאר חלקי הבריאה. אחרי שכל העולם כבר עמד בקומתו ובצביונו, בא האדם - נזר הבריאה - כתוספת של קומה ומעלה לעולם.

האדם ש'נחת' לעולם כאשר הכל מוכן וערוך לפניו, לא הרגיש את אחריותו לבריאה. מתחילת דרכו התנכר האדם לבריאה ולבוראה: האדם הראשון חוטא באוכלו מעץ הדעת, קין קם והורג את הבל, דור אנוש עובד עבודה זרה, וכל האדם בדורו של נח משחית את דרכו על הארץ. היסוד המשותף לכל המעשים האלה הוא חוסר האחריות לתוצאות המעשים, הנובעת מכך שהאדם לא היה שותף במעשה בראשית, קיבל הכל מן המוכן, ולכן איננו מרגיש שיש לו עניין מיוחד בהצלחתו.

הפתרון האלוקי למצב זה של האדם הוא המבול. ההבנה הפשוטה של המבול, ככל עונש, הוא כאל 'שוט' בידי הקב"ה בו הוא מייסר את החוטאים. אמנם, ההתבוננות המעמיקה יותר על העונשים האלוקיים היא כעל דרכים ואמצעים לתיקון הקלקול. המבול איננו עונש או נקמה על מעללי האדם - המבול פותח דף חדש ביחס שבין האדם לבריאה. כיצד?

נח מוצא חן בעיני ה' ונבחר להיות שותף בבריאת העולם המחודש. הוא מצווה לבנות תיבה אליה הוא מכניס נציגים מכל הבריאה, אשר הוא האחראי על קיומם. במשך שנה הייתה כל הבריאה מקוימת בתיבתו של נח, וכאשר יצאו מן התיבה - הוא זה שנדרש לטעת את העצים והצמחים, להוציא את בעלי החיים ליבשה ולהקים מחדש את העולם.

מהלך זה הופך את האדם מ'לקוח' ל'שותף' בעל אחריות ותפקיד בעולם, וממילא נדרשת ממנו המחויבות להמשיך ולדאוג לקיום העולם בשמירה על התנהגות תקינה ואחראית.

כאשר האדם מגיע למדרגה זו - מותרת לו אכילתם של בעלי החיים. כל עוד היה האדם במדרגה של נברא ככל הנבראים לא היתה לו מעלה יחודית עליהם ולכן לא היה רשאי לאוכלם. רק כאשר עולה האדם למדרגה של שותף לקיום הבריאה, ומציב את עצמו במעמד נבדל ונפרד משאר המציאות - מותרת לו אכילת בעלי החיים.

הלקח החינוכי החשוב העולה מכאן - כהורים, מורים, ומחנכים - ואין מי שאינו כזה, הוא שיצירת שותפות והטלת אחריות הם שגורמים לתחושת ההזדהות ולרצון להצליח בייעוד. רק כאשר מרגיש את עצמו כשותף מלא בעל אחריות הוא ישאף להצלחת המשימה ויפעל במלוא כוחותיו להגשמתה.

נראה כי בימינו, בהם האחריות על קיום העולם היא נושא ממשי וקיומי, יש צורך להפנים ביתר שאת את מעמדנו המיוחד כשותפים לבריאה וכבעלי אחריות על קיומה, ולפעול בכל המובנים לשמירה ולקידום המציאות כולה


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים