מדעי הרוח ורוח המדע - מחשבות ירוקות לקראת ט"ו בשבט
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

הטרנד ה´ירוק´ השוטף את עולמנו מוביל למחשבה מחודשת על יחסי האדם, המדע והטבע. נראה כי רק חשבון נפש נוקב של עולם המדע והמחשבה האנושית יוביל לתיקון היחס הראוי אל הטבע והבריאה.

חודש שבט מביא איתו ניחוח של טבע, ונראה כי זהו הזמן לעסוק מעט בטרנד' שתופס היום בעולם כולו - 'הירוקים'. ככלל העניין הירוק פרושו הדאגה לטבע ולעתידו של העולם, נוכח השתלטותו של האדם על משאבי הטבע ואוצרותיהם. הטענה היא שהאדם החכם והאנוכי, מנצל את הטבע לצרכיו בלי אחריות, ופוגע פגיעה מצטברת באיזון הפנימי של ה'טבע' - פגיעה שמזהמת את הסביבה הטבעית ולאורך זמן אף מאיימת על קיומו של הכדור עליו אנו יושבים.

חז"ל במדרש מחשיבים מאוד את הדאגה לשמירת הטבע, והאזהרה על כך נמצאת כבר אצל אדם הראשון, כלומר - בבסיס בקיום האנושי[1]

בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.

מדרש זה מלמד על כך שיש מקום וצורך אמיתי להצטרף לקריאה להגברת המודעות לאיכות הסביבה ולשמירה מעשית של כל הדברים המתפרסמים בעניין מיזעור הנזקים כמו מיחזור, השתמשות מיותרת בפלסטיק, וכיוצ"ב.

אמנם, נראה כי בימינו אין זה כל כך פשוט. העניין ה'ירוק' שכל כך נעים להזדהות עימו עשוי להתגלות כמלכודת לתפיסות אנטי יהודיות ואנטי אנושיות. הקו המחשבתי וכל מה שנלווה אל התנועות הירוקות למיניהן גובל לעיתים בהתרסה נגד הקיום האנושי ומרכזיותו בבריאה.

הקו המנחה את חלקם  של "הירוקים למיניהם" הוא שאין יתרון האדם מן הבהמה, וגם האדם הוא חלק מהטבע וכפוף לו. יתרונו של האדם הוא לשיטתם יתרון יחסי, ולא מהותי, והוא השכל שיש לאדם, ובאמצעותו מיטיב האדם עם עצמו על חשבון הקיום הטבעי.

לצד כל האנשים הטובים המנסים לצבוע את העולם בירוק, אנו מוצאים תופעות לוואי הזויות  והרבה אנשים אנרכיסטים המנצלים את הטרנד העולמי לפריצת גבולות ומסגרות. נראה כי לא במקרה המפלגה של הירוקים בארץ הם גם בעד השמוש החוקי בסמים.

כמובן שחשוב לחזור ולהדגיש - אין בדברים אלו דבר וחצי דבר נגד הנכונות והרצון לשמור על העולם, אך הדרך לכך היא שונה בתכלית. יחד עם זאת, נראה כי גם זיהוי הבעיה מעיקרה היא שונה מהבעיה כפי שנתפסת בעיני האדם ה'ירוק' הממוצע בימינו.

הבעיה הקשה של פגיעה בטבע נובעת, לדעתנו, מדוקא חסרון מוסר. ההתפתחות הטכנולוגית הקדימה את ההתפתחות המוסרית ולכן נמצא האדם מפגר ביכולתו לעשות שימוש נכון במעשיו הוא.

בעבר היותר רחוק הייתה הדת והפילוסופיה קידמת החכמה האנושית. הדת עוסקת בייעודו של האדם ואחריותו להביא את העולם למצב של גאולה. הפילוסופיה גם היא עסקה מנקודת המבט שלה במשמעות של הקיום ומתוך כך ניסתה להבין את פשר קיומו של העולם ודרכי ההתנהגות בו.

עם השנים הלך המדע והרחיק עצמו מהתעסקות במשמעות, ועסק אך ורק במנגנון העולם. המדע התנכר לשאלה ה'למה' והתעסק רק ב'איך" וב"כמה'. ממילא, המחקר המדעי הפך להיות יותר ויותר תועלתני, ופירותיו מתאפיינים אך ורק בפיתוח טכנולוגי. לפיכך אפשר לומר שבמובן מסוים ה'מדע' הוא האשם בריחוק האדם משורש חייו.

דפוסי החקר המדעי וסגנונו משכיחים את האדם מההתעסקות בשאלות הגורל והייעוד,ועל כן בורח המחקר אל המימוש ה'קל' של שכל האדם - הבנת החוקיות והתבניות שלפיהם פועלת המציאות, וההשתמשות בהם לצרכיו.

תקציבי עתק מושקעים בחקר ופיתוח טכנולוגי שונים, ואפילו פרומיל אחד לא מושקע בפיתוח האתיקה הנלווית לפיתוחים כאלו. מעט מדי ומאוחר מדי מוקמת מדי פעם ועדת אתיקה  שהיא כעין 'עלה תאנה' לערוות המדע והטכנולוגיה, הצמאות להכיר את העולם לחלוטין, 'ולהשתחרר' מהצורך בבורא ובייעודו. הרוח גם היא נכלאה בתוך המדע ונעשית 'מדעי הרוח' - אמפירית ומכומתת למספרים וכללים כרוניים.

אין לראות בדברים אלו כביכול שנאת המדע והחשיבה האנושית. אדרבא, דוקא מתוך אהבתו עולה הרצון לראותו בשלב הבא והמתוקן יותר של הופעתו בעולם.

התיקון צריך להיות ב'תשובת המשקל' - במקום מדע הרוח צריכה להופיע הרוח של המדע. חזרה לפילוסופיה ודרכה אל דת והאמונה. חזרה לחיפוש המשמעות של רוח האדם, חירותו, בחירתו וגאולתו.

שינוי ותיקון זה של דרכי המדע והחשביה יובילו בסופו של דבר גם לתיקון ולתשובת העולם בשמירה ראויה על הטבע והסביבה. בדרך זו לא נצטרך רק להאבק ולהגביל את השימוש בטבע כדי לשמור על הסביבה - החינוך המחודש לבקשת עץ הדעת טוב ורע, יוביל לנטילת הרשות לאכילה נכונה וראויה מעץ החיים ובחיוב יאמר: "ואכל וחי לעולם".

אז ירננו עצי היער לפני ה' כי בא... ישפוט תבל בצק ועמים באמונתו.


[1] קהלת רבה ט.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים