הכיור וההכנה - פרשת כי תשא
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

פרשת כי תשא מפגישה אותנו עם הכיור וכנו, המשמש לעבודת ההכנה של הכהן לקראת העבודה בקודש. התבוננות בתכונות השונות של הכיור ילמדו על המדרגות השונות ועל החשיבות של עבודת ההכנה.

פרשת כי תשא מפגישה אותנו עם אחד הכלים שלכאורה 'נשכחו' בציווי על כלי המקדש בפרשות תרומה ותצוה - הכיור וכנו. הסיבה לכך שהכיור איננו מופיע בין שאר כלי המקדש היא שהוא איננו חלק אינטגראלי מכלי המקדש אלא שייך לעבודת ההכנה לקראת הכניסה אל הקודש.

נראה כי התבוננות בפרשת הכיור וכנו תוכל ללמד ולברר את חשיבות עבודת ההכנה. כל דבר ועניין משמעותי ומהותי דורש לפניו הכנה ותכנון, ולעיתים ההכנה לדבר חשובה יותר מדרך ההתנהלות בזמן עשיית הדבר עצמו. לדוגמא: כאשר האדם מתכונן לקראת פגישה חשובה, הוא מתכנן במדוייק היכן תתרחש, מה יאמר ועל מה ידברו. הצלחת הפגישה תלויה בעיקר בהכנה הקפדנית שבאה לפניה, ולא ניתן לסמוך רק על ההתנהלות וההתרחשויות שיקרו תוך כדי הפגישה.

התורה מתארת את הכנת הכיור וכנו בביטוי ייחודי:

"ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד[1]".

הפרשנים השונים על פסוק זה הציעו מספר פירושים לשאלה מהן המראות הצובאות שמהן נעשה הכיור.  דרך כל פירוש ופירוש ננסה לבאר את סוגי ההכנות השונים, ונמצא כי ישנן ארבע רמות של הכנה:

החזקוני מפרש שביטוי זה מתייחס למיקום הכיור. הכיור היה נמצא בין המזבח לאוהל מועד, כדי שהנשים שהיו צובאות על הפתח יוכלו לראותו, וללמוד ממנו שלא לסטות תחת בעליהן -  שאם יסטו הכיור בודק אותם, כמתואר בפרשת סוטה. לכן הכיור היה צריך להיות משוך לצד צפון כדי שהצובאות על פתח אוהל מועד יוכלו לראות אותו.

ניתן ללמוד מפירוש זה כי ההכנה הראשונית והבסיסית ביותר היא בהצבת כעין תמרור אזהרה שצריך האדם להציב כנגד עיניו, המזהיר אותו כאשר הוא עלול לסטות ולצאת מהתחום. לדוגמא: אדם היוצא מאירוע משמח או מהרצאה משעממת וכעת הוא נכנס לרכב לנהיגה, צריך לעצור ולהכין את עצמו לקראת הנהיגה, ולהתכונן למקום החדש - הכביש, ולמצב החדש - הנהיגה.

האבן עזרא מפרש שהמראות עשויות להתקשט בהם ונועדו לשם יצר הרע, והנשים הכשרות עזבו את המראות הללו ונדבו אותם לבית המקדש, כיוון שהם פינו עצמם לעבודה הרוחנית לצבוא על פתח המשכן.

השלב הבא בהכנה היא הבדיקה באיזה כלים אנו משתמשים. הכלים הם אמנם רק הגורמים והאמצעיים החיצוניים ביחס לתוכן עצמו, אך הם גורם משמעותי והכרחי בדרך אל הקודש.  ביתר הפשטה ניתן לומר כי גם הכללים הם סוג של כלים, ועל כן דרך התנהגות בכללים נכונים ובירור של הכללים על פיהם אנו מתנהלים ניתן אפשר להגיע ביושר ובבטחה אל 'האורות' וההשגות המבוקשים.

הרקאנטי מפרש כי הכהן היה משתמש במראות של הכיור כדי להסתכל דרכם על הנשים שהיה צריך לכפר עליהם בקרבן - כדי שלא יסתכל ישירות בפני האשה. נראה כי ניתן להרחיב ולומר על פי פירוש זה כי הכיור שימש כעין מראה לכהנים בעבודת ההכנה שלהם אל הקודש. כאשר ניגש הכהן לרחוץ ידיו ורגליו, בדרך אגב הוא גם התבונן בעצמו באמצעות הכיור.

במדרש מובא כי המראות של הכיור היו מסוגלות לבדוק גם את היופי הפנימי של האדם המתבונן, וכך היו בודקים את הנשים. הבדיקה של הכהן את עצמו קודם עבודתו היא בדיקת הכנתו ומוכנותו העצמית לעמוד לפני ה' - האם ראוי לכך, ומה דרוש עוד תיקון בעצמו.

האדם עשוי לראות את הפגמים והחסרונות בכל העולם - החכמה והאתגר הוא להתבונן קודם כל פנימה, ולהסתכל קודם כל במראה על עצמו. אדם החוזר מיום לימודים או עבודה כעוס ורוגז צריך קודם כל, לפני שהוא ניגש למצוא ולגלות את הפגמים השונים באחרים - לברר עם עצמו מה הוא יכול לתקן בעצמו קודם שהוא ניגש להמשך מעשיו.

רש"י מביא על פסוק זה מדרש נפלא. מראות אלו היו אכן המראות עשויות להתקשט, ולכן משה רבינו ע"ה לא רצה לקבל אותם, אך הקב"ה אמר לו שהם החשובות מכל, שבזכותם היה קיום לעם ישראל. המצרים עייפו את הגברים עד שלא היה להם רצון לפרות ולרבות והנשים היו משתמשות במראות על מנת לעורר את בעליהן לדבר מצווה - "תחת התפוח עוררתיך[2]". בדרך זו העמידו צבאות של יהודים, והצילו את המשך דרכו של עם ישראל. על כן ראויות אלו המראות להיות בכיור שכן הוא עשוי לשום שלום בין איש לאשתו.

שלב זה הוא ליבה של ההכנה - ההתעוררות הפנימית לקראת המעשה. "תחת התפוח עוררתיך". כל דבר מהותי כמו תפילה, תורה או ומפגש חברתי משמעותי צריך הכנה והתעוררות לדבר - "הכון לקראת אלוקיך ישראל[3]". הכיור שעשה שלמה היה בשיעור של מקווה, ובכך קיבלו קידוש הידיים והרגליים מעלה של טבילה.

קודם הכניסה לדבר עצמו, לאחר ה'סור מרע' בתמרורי האזהרה השונים, דרך תיקון הכלים והכללים ולאחר ההתבוננות העצמית מגיע שלב ההתבטלות וההתעוררות הנפשית הפנימית לקראתו. בדרך זו מגיע האדם לעשייה עצמה בכל כוחותיו ובכל מאודו ובכך יפעל את פעולותיו בצורה השלימה והמליאה ביותר.

 

 

 

 


[1] לח, ח.

[2] שיר השירים ח, ה.

[3] עמוס ד, יב.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים