נעשה ונשמע - משמעת ומשמעות
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

קריאתם של עם ישראל קודם מתן תורה ´נעשה ונשמע´ מהדהדת מאז ועד היום. עיון במדרש חז"ל ביחס לאמירה זו ילמד על משמעותו הקיומית של לימוד התורה וקיום המצוות.

הגמרא במסכת שבת מספרת[1]

בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו ...  מאי דכתיב "כתפוח בעצי היער" וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע.

עוד שם מסופר על צדוקי אחד שראה את רבא מעיין בלימודו ומתוך עיונו היה ממעך את אצבעו עד שיצא ממנה דם, אמר לו עם פזיז אתם שהקדמתם פיכם לאזנכם (הקדמת נעשה לנשמע), עדיין בפחזותכם אתם עומדים שהיה לכם לשמוע אם יכולתם לקבל אם לאו. ענה לו רבא אנחנו שהתהלכנו עמו בתם לב כדרך העושים מאהבה כתוב בנו "תומת ישרים תנחם"  אותם שבאים בדרך של עלילות כתוב בהם "וסלף בוגדים ישדם".

נראה כי ניתן ללמוד מתוך התבוננות בחלקי המדרש השונים מספר הבנות בעניין ה'נעשה ונשמע' ומשמעות המחוייבות שלנו לקיום תורה ומצוות.

הרז של מלאכי השרת הוא המדרגה הבסיסי והפשוטה ומשמעותה עצם ציות - משמעת.  למלאכים אין בחירה חופשית והם עומדים הכן לשליחות הבורא מעצם מהותם, ועל שמם נקרא על כך. השאיפה הבסיסית של האדם הוא להתבטל למלאכת הבורא המוטלת עליו עד שעשייה זו תהייה הגדרתו העצמית.

יותר מזה למדנו מעץ התפוח. לשם מה מוציא התפוח עלים לאחר שהפרי כבר הבשיל? שאלה דומה יש לשאול גם על 'נעשה ונשמע' - איך נעשה אם לא נשמע, ואם כבר עשינו לשם מה לשמוע אחר כך?!

הרב קוק באורות התשובה[2] מבאר שהשמיעה שלאחר העשייה איננה אמצעי לעשייה אלא היא שמיעה לשמה, ומתוך השמיעה והמשמעת מתחילה להופיע המשמעות. בעץ התפוח העלים והעץ אינם רק אמצעי לגידול פירות אלא "טעם העץ כטעם הפרי", וגם לעץ יש משמעות וטעם בפני עצמם.

המדרגה הבאה בקיום התורה והמצוות הוא לשאוף להגיע מתוך המחוייבות והמשמעת אל המשמעות. האדם צריך להתקדם מתוך העשייה אל השמיעה שבאה אח"כ, אל ההבנה וההתבוננות המעמיקה שיכולה לבוא דוקא מתוך השחרור והחופש שבעצם הצייתנות הפשוטה, המשחררת את האדם להתבוננות חופשית מהשלכות מעשיות.

סיפורו המופלא של רבא ממחיש היטב את המשמעות הקיומית של "נעשה ונשמע". רבא  לא היה סגפן ולא מזוכיסט ח"ו, שמענה את עצמו מתוך לימודו. כל חכמה ותורה מופשטת לעולם ישארו חיצוניות לאדם הלומד אותם,מעצם טבעם. האדם הלומד כימיה לא יהפך לפתע לפחמן דו חמצני, ולימודו לא ישפיע עליו. לימוד התורה, לעומת הוא לימוד של חיים והוא משפיע על האדם הלומד.

משמעות הקריאה 'נעשה אדם' היא שמי שמקיים קלה כבחמורה ולומד תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה את עצמו. קיום המצוות המעשי הוא הכוח הפועל המסוגל לפעול על האדם וה"נשמע" הוא הנשמה והמשמעות כיצד להפיק מכוחות הללו זהות חדשה.

לימודו הפעיל של רבא מלמד כיצד גופו של הלומד מושפע מלימודו. אף שקשה להבין את המשמעות ההשפעה, ולכאורה נראה לימוד זה כעינוי וסבל הרי שעצם העובדה והשאיפה שהלימוד יגע בכל רבדי החיים צריכה ללמדנו שיעור חשוב שרמת ה'נעשה ונשמע' הנדרשת מן האדם.

המשמעת, המחוייבות והפיכת האדם לכלי שרת לרצונו יתברך, וההתבוננות והשמיעה שלאחר מעשה מסוגלים להפוך את לימוד התורה לגורם משמעותי וקיומי ביחס לאדם. חג מתן תורה הוא זמן המסוגל להתרוממות לתפיסה זו ביחס ללימוד התורה, ולהבנה והפנמה של משמעות הקריאה 'נעשה ונשמע'.

 



[1] פח, א.

[2] ו, ז.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים