שלושת המכות האחרונות - פרשת בא
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

שלושת המכות המובאות בפרשת בא, הם מכות שנועדו לגלות כי אין הרע מציאות מצד עצמו, אלא רק העדר טוב.

שלוש מכות אחרונות

 הפרשיות "וארא" - "בא", מחלקות את עשר מכות מצרים לשני קבוצות. אולם החלוקה אינה שווה, בפרשה הראשונה שבע מכות, ובפרשת "בא" שלוש מכות (כמניין "בא"). חלוקת העשר לשבע ושלוש היא צורה מובהקת של חלוקה על פי פנמיות התורה. השבע מציין את הטבע ומכונה "שבעת ימי הבניין". כלומר, שבע מידות תחתונות (ז"ת) בהם מונהגת המציאות הממשית של העולם. ומעליהם עוד שלוש מידות עליונות המכונות ג"ר (ג' רשין = שלוש ראשים), שדרכם עובר השפע אל המציאות השכלית (רוחנית) ה"על טבעית" של ההויה. שבע המכות של פרשת "וארא" אכן רומזות על שידוד מערכות הטבע הגופני של העולם. החל מהיסוד הראשון בטבע – המים, שנהפכים לדם, ומשם בהדרגתיות בין ים ליבשה (דו חיים) הצפרדע, ואח"כ היבשה – הכינים, וכן על זה הדרך כמו שמבאר המהר"ל בפרושו להגדה ובספרו גבורות ה'. המכה השביעית עולה עד השמים: "נטה ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים. מתאור אזהרת המכה משתמע כאילו זו המכה האחרונה: "כי בפעם הזו אני שולח את כל מגפותי אל ליבך". אמנם כן בתום שבע המכות הראשונות, מסתיים פרק ראשון של נגיפת הטבע האוטונומי ומתגלה יד ה' המסובבת את חוקי הטבע שנבראו בשבעת ימי הבניין, כנ"ל. כדי לבאר את משמעותם של ג' המכות האחרונות יש להקדים שני אופנים של התייחסות בין טוב לרע. הראשון, והוא הפשוט, שהטוב וגם הרע כל אחד מציאות בפני עצמו, ייעודו של הטוב לגבור על הרע. כגון: כגון שוטר הנאבק עם גנב המנסה לפרוץ לבנק. האפשרות הפנימית יותר דורשת להגדיר את הטוב כמציאות בלעדית ואת הרע כהעדר של אותה המציאות. לדוגמא: האור הוא הטוב ("את האור כי טוב") והחושך הוא רק העדר אור. כך גם החום הוא הויה ואילו הקור הוא רק העדר חום. (אל תאמר נכנס קור אלא ברח חום...) שבע המכות הראשונות, מתארות את שלטון הטוב על הרע מצד גופה של המציאות. ומצד המידות התחתונות אכן הטוב והרע הם במאבק מתמיד כשני ישויות שעל הטובה מבניהם לגבור על ה"סטרא אחרא". אולם ג' המכות של פרשת בא מתארות בהדרגה את התגלות המידות העליונות שלגביהם הרע כבא אינו "יש" כשלעצמו, אלא העדר בלבד. אם נתבונן בהפשטה על מכת הארבה נגלה שהמכה לא הייתה רק החגבים שאכלו את עשב השדה, כבר היו מכות קשות יותר (כמו חיות רעות שאוכלות אדם), תאור אזהרת המכה הוא: "וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ". וכן בנתינת המכה מודגש: "ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ". שלוש רמות של חושך מובאות בשלוש המכות. החושך כאמור, מבטא את ההעדר. מה גם שפרעה תרגומו ממצרית קדומה – שמש. כלומר פרעה מלך מצרים ראה עצמו כשמש. השמש היא המלך של הטבע בסוד "אין חדש תחת השמש". כנגד זה באים שלוש המכות האחרונות: הראשונה מסתירה את עין השמש, ההסתר עדיין חיצוני ביחס למה שיבוא בהמשך, אך כבר ניכר שהטבע כולו, מצד עצמו,  נתון בהעדר ורק ההשגחה האלוקית תסלק את המחיצה ותחזיר את ההויה של האור לעולם. במכה הבאה – חושך – חלה התעצמות: "וימש חושך" והדברים ידועים, עד כמה החושך היה ממשי: "לא קמו איש מתחתיו שלושה ימים". אין כאן מציאות טובה שמכה את המציאות הרעה אלא הויה והעדר כנ"ל. השיא מתגלה במכת בכורות: :"כחצות ליל אני יוצא בתוך מצרים"... "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור". חצי הלילה אינו רק תאור זמן כי אם המידה עצמה שהתגלתה במכת בכורות שנעשתה ישירות על ידי השי"ת ולא ע"י מלאך. שהכם הקב"ה ברגע אחד שנקרא חצות הלילה (ע"פ המדרש פס"ר). גילוי העצמות האלוקית – "אני יוצא בתוך מצרים". לא נותן שום קיום להויה שסותרת את הנוכחות האלוקית. וממילא נעדרים כל בכורי מצרים ובו בעת מתקדשים בכורי ישראל (המשך המדרש שם). בגילוי המידות העליונות, העולם מהבחינה הגופנית, המוגבלת המיצרית (מלשון מיצר=גבול) שבו - הוא העדר מוחלט במקביל  מתגלה שאת ההויה האמיתית, שמעניקה משמעות לעולם -  מנהיגים ישראל, שיוצאים מהמייצרים אל החופש, מהמגבלות הטבעיות אל המרחב י'ה  שבו הרצון העליון ממלא את כל ההויה –  "למען ספר שמי בכל הארץ".


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים