מרדכי ואסתר
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

מרדכי ואסתר מבטאים שני סוגים שונים של מאבק- המאבק הנסתר בדרך הטבע, ומלחמת החורמה הגלויה.

 שני גואלים קמו לנו בפורים  - מרדכי היהודי ואסתר המלכה. נראה שלפנינו לא רק שתי דמויות שמסרו נפשם להצלת עם ישראל, כי אם שתי גישות של הצלה, ומה שמעניין זה אופן ההתקשרות שביניהם.

כבר מתחילה בולט מאוד ההבדל בין מרדכי ואסתר. מרדכי יוצא חוצץ נגד המן האגגי צורר היהודים. כל עבדי המלך כורעים ומשתחווים, ואילו מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה. ויהי באמרם אליו יום יום ולא שמע עליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי היגיד להם אשר הוא יהודי. אכן המן מתמלא חימה ומבקש להשמיד את עם מרדכי. אסתר, לעומת זאת, אינה מגדת את עמה ואת מולדתה כאשר ציווה עליה מרדכי. ויש לעיין, ממה נפשך, אם דרך ההסתר פנים והתחבולות היא הנכונה מדוע מרדכי מתריס בגלוי כנגד המן הרשע. ואם הדרך הגלויה והנחושה היא הצודקת, מדוע איפה מצווה אסתר להסתיר את זהותה, עד כדי כך שאפילו שמה היפה והריחני – הדס, מתעטף בשם שיש בו שמץ של ע"ז, אסתר (שדומה לשם של אל פרסי אישתר)?  נראה ששתי  דרכים אלו הם כנגד שני ישויות שונות וכנגד שני חטאים שונים של ישראל.  חז"ל התקשו, מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל (סגי נהור) כליה באותו הדור? שתי תשובות: מפני שהשתחוו לפסל, או מפני שנהנו מסעודתו של אותו הרשע.  האחד הוא המן הרע הוא שורש הע"ז. והאחר הוא אחשוורוש המסמל את הנהנתנות הככלית של אוה"ע.

המן  האגגי הוא עמלק נגדו יוצא מרדכי בגלוי למלחמת חרמה. "מרדכי היהודי", הגמ' אומרת שיהודי זה מי שכופר בע"ז. מול עמלק אסור להתפשר, אין להסתתר. את עמלק  צריך למחות. ביחס לשאר אוה"ע הדין שונה, אין לנו עניין, חלילה, למחוק את אוה"ע אדרבא תפקידנו לתקן  ולהאיר את דרכם. דרך זו נעשית דרך הסתר פנים, דרך לבושים. חז"ל דורשים אסתר מן התורה מניין " ואנכי הסר אסתיר פני".  הסתר הפנים אינו בהכרח רק דבר רע של ריחוק מה', אלא הדרך בה דרך ה' יכולה -באמצעות הסתר הפנים- להופיע גם במקומות היותר נמוכים אצל אוה"ע.  כך מרדכי מכין את אסתר לקדש שם שמיים בסתר ולהשפיע מבפנים בדרך הטבע על השתלשלות האירועים שילכו לכוון הנכון, עד שעת כושר לבצע את המהפכה.

דבר דומה מצינו לגבי חטא המרגלים (להבדיל בין ישראל לעמים), שני מרגלים קידשו שם שמיים. כלב בן יפונה משבט יהודה שקידש שם שמים בגלוי ולאורך כל הדרך התנגד אליהם. לעומתו יהושוע קידש שם שמים בסתר והמרגלים לא ידעו שהוא נגד חולשתם ורק בשעת הכושר, בשעת אמת – גילה יהושוע את נאמנותו לה' ולארץ ישראל.

גם בימינו אנו, ובכל דור ודור ישנם שני מאבקים. האחד הוא הברור הכללי בין ישראל לעמים, שם מוטב ללכת בדרכה של אסתר המלכה, ובאופן מלכותי דרך מדיניות, דיפלומטיה וכיוצ"ב, לנסות להשפיע עליהם למוטב, וגם אם נצרכים למלחמות הרי הם בעצימות נמוכה לצורכי בירור, שהרי ס"ס הרצון הוא לתקן.

לא כך הדברים לגבי ישות עמלקית שהיא מהווה איום על עצם קיומה של האומה הישראלית, כאן המלחמה היא מלחמת חורמה, בלי דיפלומטיה, בלא פשרות, בלא שמץ של כריעה והשתוויה – כדרכו של מרדכי איש ימיני.  נראה שבימינו הישות הדומה ביותר לעמלק היא הטרור. אותו טרור חסר צורה המזנב באכזריות בנחשלים אחריך, באזרחים תמימים חסרי מגן. טרור אנטישמי הזורה פחד ואימה. בו יש להלחם כדרכו של מרדכי הצדיק.  יצויין שגם דרכה של אסתר אינה אוטונומית אלא שואבת את כוחה ממאמר מרדכי, ולא עוד אלא שכמו בסיפור המגילה, אפילו ישועת אסתר והגאולה שבאה לעולם , באה מפני מעשהו של מרדכי  - "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי".  כלומר גם האופנים הממלכתיים בהם אנו נהוגים כלפי אוה"ע, מקורם בזהות המוחלטת והגלויה המבוטאת בדמותו של מרדכי היהודי, והצמצום וההסתר שפעמים אנו נאלצים להיות בחי' "לא מגדת את עמה ומולדתה" הוא רק דרך פעולה עד עת ההתגלות כמו שמזכיר מרדכי לאסתר "מי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות". 


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים