למה מתחפשים?
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

המנהג הנפוץ להתחפש בפורים מלמד אותנו רבות על משמעות הבגדים והלבושים בהם פועל וחי האדם

 הטעם שנהגו ישראל להתחפש בחג הפורים: מכיוון שכל סיפור המגילה היה בהסתר פנים, שם ה' לא מופיע במגילה אפילו פעם אחת. חז"ל אמרו "אסתר מן התורה מניין – ואנכי אסתר אסתיר פני". לזכר אותו הסתר פנים שהיה ועם זה הקב"ה האיר לנו פניו לבסוף, נוהגים להתחפש. נראה שתשובה זו לוקה בפשטות משהו, הבה נעמיק במנהג התחפושת דרך פרשת השבוע, פרשת תצווה, הסמוכה בד"כ לפורים ועוסקת בבגדי הכהנים.

טרם נעסוק בעניין הכיסוי והגילוי של הבגדים, נגלה שגם בפרשה חלה תופעה דומה למגילה, הפרשיה היחידה  שבה שמו של משה נעלם מן הפרשה. עם זאת כמו במגילה -  ששמו של הקב"ה לא מופיע אבל הוא מורגש היטב לאורך כל מעשה המגילה (ורמוז בשם "המלך") – כך גם שמו של משה נעדר מהפרשה אבל למעשה כל הפרשה עוסקת בעניינו,  בבחינת "ויקחו אליך שמן זית זך".

הבגד הורתו בחטא ולידתו בקדושה. הבגד בא לעולם דרך חטאו של אדה"ר שנחבא בתוך עץ הגן וכשיצא ממנו ערום התבייש והוצרך לכסות עצמו בעלי התאנה. הבגד הוא לבוש לאותה הבושה. והנה בפרשתנו מקבל הבגד מקום של כבוד ותפארת, עד כדי כך שכהן שעובד במקדש בלא אותם בגדים האמורים בפרשה נחשב כזר וחייב מיתה.

 מתברר שיש שני עניינים בבגד או אפילו שני סוגי בגדים: יש את הבגדים המכסים כמו שמובא בפרשה לגבי מכנסי הכהנים ("המכסים והמכנסים את האדם לתוכם ומצניעים אותו) – "ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערווה". לעומת זה שאר הבגדים הם בגדים מגלים, הגוף הוא זה שמסתיר את הפנמיות של האדם וע"י הלבוש האדם כביכול מעצב את גופו מחדש לפי תכונתו. האדם ניכר בלבושו וכך בבחירתו גם יכול לשנות את לבושו לפי גילו לפי תפקידו או לפי הזמן והמקום כמו בגדי חול בגדי שבת וכיוצ"ב. יתרה מהבגדים המגלים  (בגדי ייצוג) הם בגדי הקודש שהם בגדים פועלים וכמו שמובא בחז"ל שבגדי הכהונה היו מכפרים. שיא בגדי הכהונה הם האורים ותומים על ליבו של הכהן הגדול על פיהם היו נשאלים בכל העניינים הציבוריים.  בחסידות מובא שכותנת  העור שהולבש בה אדם הראשון תוקנה בכותנת האור (אורים ותומים) של הכה"ג. כעין זה מצינו במדרש שבתורתו של ר' מאיר נכתב שהקב"ה עשה לאדה"ר כתנת אור. משמעות הדבר שכל אדם מאיר מתוכו כותונת העור שלו (הגוף) עשוי להסתיר, אבל אם אדם יודע להלביש עצמו בלבושי כבוד המתאימים לו  (ולא חלילה שיתהדר בבגדים לא לו)- אזי הבגד מאיר את האדם.

זהו עניין התחפושת שאיננה מסתירה את האדם אדרבא משחררת אותו בכבלי הנורמה החברתית ומאפשרת לו להביע את עצמו בצורה יותר חופשית. זהו עניין פורים בכלל, שהחל מסוף בית ראשון הקב"ה מתגלה אלינו דרך לבושים. והיתרון בהנהגת הלבושים, שהקב"ה  נמצא עמנו גם בטבע בכל זמן ובכל מקום. עתה  מבואר גם הסתר הפנים של מרע"ה: בזכות שהסתיר פניו (בסנה) זכה לקירון אור פנים. גם בפרשתנו בה מלבישים את הכהנים וחונכים אותם, לא נעלם כי אם שמו הפורמאלי של משה ודווקא משום כך הוא מצוי בכל עבודת הלויים והכל חוזר אל משה בסוד "ויקחו אליך". על דרך הרמז נציין ששמו של מרע"ה הוא אבגדור. אותיות המילה בגד יוצר את הרצף ב,ג,ד אצל משה התגלה גם המקור האות 'א' הקודמת לב,ג,ד שהם ממשיכים ומגלים את אותו  ה"אור הפנימי" שזרח והקרין את פניו ומכאן אותיות שמו אבגדור. כיוצא בזה משה רבנו  שהשבוע היה יום הסתלקותו, לא נודע מקום קבורתו, לכאורה, הסתר פנים. אדרבא, "ונהפוך הוא" נשמתו של משה מופיע בכל דור ודור וגם כל חידוש וכל הלכה שתלמיד ותיק מחדש נאמרה למשה מסיני.

 נמצאנו למדים שהתחפושת איננה הסתרה כי אם הגילוי היותר עצמי של האדם. ואצל השי"ת התחפושת של כל סיפור המגילה בפורים הוא הגילוי היותר עליון של הקב"ה שניכר ממשלתו בכל העולם הטבעי עד אחרון הנמצאים – "ומלכותו בכל משלה".

 


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים