גורל
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

אחד מענייניו המרכזיים של פורים הוא הגורל. מהו משמעותו של הגורל? ולמה הוא כל כך מרכזי בפורים?

החג הממשמש ובא נקרא – פורים. מקור כמובן בסיפור המגילה: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן". ויש לעיין מדוע נקרא החג על שם מעשה שהוא לכאורה שולי בסיפור המגילה? ועוד קשה מדוע פורים ברבים? הסוד נעוץ בתרגום של המגילה למילה פור  - הוא הגורל. נעמיק לרגע בעיניינו הכללי של הגורל, דרכו נבין את העבודה המיוחדת, הרזית, של חג הפורים. בחסידות מבואר שעמלק בגימ' ספק. ופרושו שעמלק הוא הפך האמונה וברשעתו תמיד יטען טענת ספק.  "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך ..אשר קרך בדרך" ומפרש"י : קרך  - דרך מקרה.  האלוהים של עמלק הוא המקרה, הגורל העיוור. המן מלא חימה על עם מרדכי ובכל זאת מוכן לדחות את זממו כמעט בשנה מפסח ועד אדר כי כן ציווה המקרה – הפור. עמלק יוצא לקרר את ישראל כי יציאת מצרים מורה על דרך וסדר ועמלק חפץ להפוך את הדרך הזו למקרה – "אשר קרך בדרך". חז"ל דורשים: המן מן התורה מנין? "המן העץ" ובכך מחזירים אותנו לחטאו של אדה"ר חטא הספקנות ומשתקף בדברי  התוכחה אליו, "המין העץ אשר ציוותיך..".  המקרה והספק זו גם הדרך העמלקית לדורותיה לזרות פחד ואימה כמו טרור המעמיד המוני אדם במציאות של חוסר ביטחון וספק לחייהם. כך בפתיחה לאסתר רבה  "והיו חייך תלואים לך מנגד.. מהסרת טבעת..". המן השליט לוחמה פסיכולוגית ע"י ערעור זכות הקיום של על המין היהודי.

לכאורה התיקון של הספק הוא הוודאות. משנכנס אדר מרבים בשמחה, ואין שמחה כהתרת הספקות. לדוגמא, במחלוקת בין חכמים פסק הלכה הוא התרת ספק. וככלל הסדר של התורה ומצוותיה הם  היושר והוודאות המוליכים אל התיקון והגאולה, הספקות מתגנבות במקום שיש רפיון בתורה, בסוד הכתוב "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים".

אולם יש דרגה גבוה יותר של התמודדות עם עמק וספקותיו והיא תיקון הספק עצמו. הוודאות וההכרעה הם ויתור על אחד מצדדי הספק. ב"מציאות הספק" העליונה, כל הצדדי הספק נכונים. בגמרא מובא במספר מקומות "מי איכא ספק כלפי שמיא" שפרושו הספק הוא כאן בארץ, אבל כלפי השמיים האם יש ספק?!  ויש לענות לפני השמיים אין ספק רק וודאות אבל למעלה מהשמיים יש ספקות בעצם. ספקות שלא עומדים להכרע הם למעלה מהוודאות. בפנמיות, דרגה גבוה זו נקראת - "רישא דלא ידע ולא איתידע". ובעניינו למעלה מהמודע  - "עד דלא ידע". ממקום עליון זה לא רק שהטוב הוא טוב אלא גם הרע מתהפך לטוב. בסוד רשע יכין (המן, ממוכן) וצדיק (מרדכי) ילבש (לבוש מלכות ועטרת זהב). הוודאות היא למעשה מודעות ובחירה בטוב, למעלה מטעם ודעת ("עד דלא ידע") גם הגזרה היותר רעה עשויה להפוך לששון ולשמחה. זהו עבודת הגורל. מקובל לחשוב שהגורל הוא רק מכריע  לכאן או לכאן בדרך מקרה, לא כן הגורל ראשית הוא עניין אלוהי עליון ביותר למעלה מהדעת. שנית הוא אינו מכריע באופן שדוחה את אחד הצדדים  אלא מסדר את השלמות לצדדיה. כמו חלוקת הארץ בגורל. וכמו הפיס והגורלות שהיו עושים במקדש שעניינים לסדר את כל הצדדים ע"פ הסדר האלוהי.  בתיקונ"ז מובא רמז ידוע הקושר את פורים עם יום הכיפורים. ראוי לציין שבמרכזם של שני החגים נמצאים הגורלות. גם ביום הכיפורים הגורל עושה סדר, והחידוש הוא לא רק בשעיר הפנימי אלא גם בשעיר המשתלח המכפר לישראל על חטאותיהם.  ולפי זה מובנים גם דברי חז"ל שכל המועדים בטלים לעת"ל חוץ מיום הפורים ויוה"כ. בשניהם לא נבחרת רק הוודאות הטובה אלא גם הרע מטופל עד היסוד ונהפך לטובה (ביוה"כ שגגות נהפכות לזכויות עם התהפכות לשון הזהורית מצבע שני ללבן).

גם בימינו שזכינו בחסדי ה' לראות בשוב ה' ציון. ראה ראינו בישע אלוהים בהקמת המדינה ובהצלחותיה, עם זאת איננו מעצימים עיין מהקורות אותנו בשנים הארונות, הנה כביכול השתנה גורלנו, משבר מנהיגות עמוק עובר עלינו, אוייבינו יודעים לנצלו ולהכות בנו צבאית ומדינית. אך חג פורים מחדש לנו את ההסתכלות הגורלית על התהפכות. רשע  במעשהו מכין הכנות שדווקא הם מתהפכות אח"כ לטובה, כמו למשל הכניסה של ירדן למלחמה במלחמת ששת הימים שמתוך כך זכינו לשחרר את ירושלים. כן גם עתה בימים ההם ובזמן הזה קימעא קימעא, יגלה מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו. 


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים